הלכתי לגבול ויכולתי להריח את קיינן אבל לא ראיתי אותו ״אה!!!״ ידיים תפסו אותי מאחור ״אידיוט!!״ צעקתי על קיינן ובכיתי והוא חיבק אותי חזק ״אתה לא נורמאלי! אתה יודע איך הפחדת אותי?! לא חסרים מורדים באיזור! אל תעשה לי את זה יותר בחיים!!״ צעקתי עליו ובכיתי לחזהו מרוב בהלה ״פאק את רועדת סליחה יפה שלי״ נשק לראשי ולאט לאט הפסקתי לרעוד והלכנו צמוד כשידו עוטפת את מותניי ״לאן אנחנו הולכים?״ שאלתי כשהשענתי את ראשית כתפו ״למרפסת בבית שלי, יש שם ערסל ונוף יפה אל תדאגי המשפחה שלי כבר במיטות״ אמר והנהנתי ונכנסנו לביתו ״הוא מקסים״ לחשתי לו והוא הוביל אותנו למרפסת והביא על הדרך שמיכה.
נשכבנו על הערסל הגדול כך שאני משעינה את ראשי על חזהו והוא מחבק אותי, והרגליים שלנו משולבות..
״הצפון נראה שונה לגמרי ממה שדמיינתי״ אמרתי והוא עשה לי נעימי ביד ששילבנו יחד ״איך חשבת שזה נראה?״ ״לא יודעת.. חשבתי שהכל כאן מפונפן ושל טחונים כזה ואתם פלצנים כאלה ושאתם מתנשאים על זה שהצפון יותר גדול מהדרום והאלפא שלכם הוא אלפא אמיתי והכל.. אבל מריה לא כזאת ואתה לא כזה..״ נשקתי לצווארו והרגשתי אותו מצתמרר תחת מגעי ״אתם נחמדים ואמא תמיד אמרה שהזוג השולט שלכם נחמדים״ אמרתי והתכרבלתי לחזהו ״הם באמת נחמדים, ושניהם מבשלים טוב״ אמר ״אתה מכיר אותם?״ שאלתי והוא משך בכתפיו ״הם ההורים שלי״ אמר והייתי בשוק ״מה?! דיי לא נכון!״ צחקתי והוא צחק יחד איתי ״דיי אז אנחנו הילדים של מנהיגי השבטים זה כזה מצחיק״ צחקתי והוא חיבק אותי ״אני אוהבת אותך״ אמרתי והוא קפא ״מ-מה?״ הוא היה מופתע ״אני אוהבת אותך קיינן״ אמרתי והוא הטיח את שפתיו של שלי וכשראיתי חלושות לנשיקה הוא עבר לנשק את צווארי וקברתי את אצבעותיי בשיערו ולחשתי לו ״ק-קיינן״ הוא חזר לנשק את שפתיי רק הפעם ברוך ״סליחה יפה שלי״ ליטף את פניי ונמסתי לחום גופו ופיהקתי ״עייפה קטנה?״ קינן ליטף אותי ואימץ אותי לחזהו ״אני לא רוצה ללכת אני רוצה להישאר איתך.. ההורים שלי בטח יעשו לי חקירת שב״כ למה אני לא בבית ואין לי כוח..״ נאנחתי והוא הנהן ״בסדר אהובה שלי אבל לפחות תשלחי להם הודעה שאת בסדר״ אמר כשנכנסנו פניה והזעפתי פנים ״תשלחי להם רק איפה את רק טוב?״ הוא היה רציני יותר הפעם וכתבתי להורים שלי
״אני אצל חבר בצפון אל תדאגו לי״ שלחתי להם והראיתי לקיינן ״זה מספיק נראה לי״ אמרתי והוא נאנח..
עלינו במדרגות ונעצרנו מול דלת סגורה שלט של ׳אין כניסה׳ עליה והוא פתח אותה ״החדר שלך מקסים קיינן..״ מלמלתי בחיוך וכשסיימתי לבחון את החדר נפלתי על המיטה שלו בחיוך עייף ״הנה״ אמר בשקט והוריד לי את הסריג כך שנשארתי עם הטרנינג והגופיה אבל עדיין היה לי חם ״להדליק מזגן?״ שאל ונאנחתי ״כן בבקשה״ הוא חייך והדליק את המזגן. הוא הוריד את בגדיו ונשאר עם בוקסר משוחרר אבל ידעתי שאם אשן איתו עדיין יהיה לי חם ״איכפת לך אם אני..?״ שאלתי מובכת והוא חייך ״בכלל לא״ ״אתה יכול לא להסתכל בבקשה?״ שאלתי מבויישת וכשהניח את הכרית על ראשו הורדתי את בגדי ותליתי אותם על הכסא עם הגלגלים ליד שולחן המחשב ונשארתי בסט של חזיה ותחתון (ממש לא חוטיני, תחתון רגיל) ושניהם בצבע כחול כהה. ״אני יכול להסתכל?״ שאל ופיזרתי את שיערי כי הקוקו כבר הכאיב לי ״כ-כן״ אמרתי והוא בהה בגופי במשך דקות ארוכות ״אני יודעת שאין לי גוף יפה ואתה טיפוס של מפותחות יותר אב-״ הוא השתיק אותי בנשיקה ״אל תגידי את זה. בואי.״ אמר ומשך אותי לעמוד מול המראה שעל הקיר..
״אני ראיתי שנעשית עצובה יותר כשקראתי לך יפה. עכשיו אני שואל אותך ואת תעני לי, מה את רואה כשאת מסתכלת על עצמך במראה?״ שאל בשקט אך בטון יחסית רציני ״אני רואה נערה מכוערת מחוללת ושבורה״ אמרתי וקיינן התעצבן ״מה לא יפה בך תגידי לי??״ אמר ונאנחתי והצבעתי על כל חלק בגופי בתורו ״השיער שלי רגיל מידי ואין לי גוף יותר מידי מפותח, הגב שלי מלא בצלקות שעדיין לא החלימו ולא יחלימו בקרוב כי אין לי שופ דבר לשים עליהן, יש לי בטן והירכיים שלי שמנמנות ומתנדנדות ואני מכוערת ומחוללת..״ אמרתי וקיינן כעס והכריח אותי להביט בו ״תקשיבי לי טוב. את הבחורה הכי יפה שאני מכיר, השיער שלך רך ונעים למגע ומריח טוב, הגוף שלך משגע ואת מלאה במקומות נכונים, אם תרצי מחר אקח אותך לגוטי המרפאת שלנו והיא תיתן לך משהו לצלקות אבל אני אישית חושב שאין בך שום פגם, את לא צריכה להבין שלך תידבק לגב בשביל להיות יפה ואני חושב שאת סקסית בכל מובן אפשרי ואת יפהפייה ואת לא מחוללת. אני יודע שאת מרגישה ככה אבל יום אחד אני אראה לך שהחוויה הזאת יכולה להיות מענגת ומהנה כשתהיי מוכנה. אל תזלזלי בעצמך יפה שלי אני לא אוהב לשמוע דברים רעים כאלה על האהובה שלי.״ אמר וחיבקתי אותו חזק ״אתה באמת חושב ככה?״ שאלתי והוא הנהן ונשק למצחי ״כל מילה קטנה, עכשיו בואי לישון לפני שלא אצליח לשלוט בעצמי עם הגוף הזה שלך שאלוהים יעזור לי!״ אמר וצחקתי, נכנסנו לשמיכה מתכרבלים זה לתוך זה ומתענגים על ריח וחום הגוף של השני ״לילה טוב קטנה שלי..״ קיינן נשק לשפתיי נשיקת לילה טוב ״לילה טוב..״ מלמלתי ונפלתי לשינה בחיבוקו החם..
YOU ARE READING
Don't Let Me Go
Werewolfסיפור המשך לספר Never Let You Go. מסופר על קיינן, בנם של אדם וג׳יין ועל הדור הבא של הלהקה! קיינן פארקר הוא הנער הכי מבוקש בשכבה שלו, חתיך וחזק אך גם סטוציונר ולא נוהג לבלות עם בחורה אחת באופן קבוע, הוא יותר טיפוס של דפוק וזרוק. יש לו את העליות והמור...
