התעוררתי בבוקר מוקדם עם כאב ראש והלכתי לנחל לשטוף פנים והסתכלתי בבבואה שלי במים אך זו לא הייתי אני, אלא הזאבה שלי בעלת עיניים אדומות-כתומות כמו של ג׳יין. אני הוזה? שטפתי את פניי שוב וההשתקפות שלי הייתה אני. אני בטח סתם עייפה ובכלל עם כאב ראש..
הלכתי להעיר את הילדים וישבנו כך הכפר לאכול ארוחת בוקר ונזכרתי בפעם ההיא שקיינן הכין לי ארוחת בוקר..
-פלאשבאק-
קמתי בבוקר לריח מדהים וירדתי למטה, מופתעת לראות את קיינן מכין פנקייקים ופסטה בסירים שעל הגז וחיבקתי אותו מאחור ״ממתי אתה יודע לבשל?״ צחקקתי והוא הגיש לי את הפנקייקים עם סירופ שוקולד הרשיז וחיסלתי את הצלחת תוך פחות מדקה ״מישהי פה רעבה״ צחקק ונתתי לו מרפק ״שוש אני רעבה אל תעצבן אותי!״ נזפתי בו והוא צחק ״את שוב במחזור?״ שאל והסמקתי ״כן יש לך בעיה עם זה?!״ אמרתי בעצבים והוא ליבק אותי ונשק לצווארי ״ממש לא, אחרת איך יהיו לנו ילדים?״ אמר ונמסתי בפנים באותו הרגע ונשקתי לשפתיו וכשסיימנו לאכול הלכנו להתקרבל וקיינן ניגן לי בגיטרה שלו מנגינה נעימה..
-סוף פלאשבאק-
״בלו! היי בלו את בסדר?״ לטיסה אשתו של מפקד הצבא שלהם מרטוק שאלה והוציאה אותי מהבועה שלי ״מ-מה? כן כן אני בסדר״ אמרתי מהר ״למה את בוכה?״ שאלה ומיהרתי לנגב את הדמעה ״כואב לי הראש, תסלחו לי אבל אני הולכת לנוח״ התנצלתי בפני רנטילה ואביה שהנהן לי שזה בסדר שאלך והלכתי לנהר הגדול והארוך שלפי מה שאמרו לי, נובע בהמשך היערות בהרים..
ישבתי על שפת הנחל טובלת את כפות רגליי במים הקרירים ומביטה בהם.. לפתע קול רשרוש נשמע משפת הנהר השנייה שממולי, ונגלתה איילה ששתתה את מיי הנהר. אין תעופה של ציפורים כאן כי היער גדול מאוד, גבוה מאוד ועבה מאוד כך שאי אפשר לראות את השמיים והכל חשוך, אך מה שמאיר אלו הצמחים והחיוך וכל יצור חיי שחיי כאן.. זה פשוט מדהים...
״בלו את בסדר?״ רנטילה לפתע באה מאחוריי והתיישבה לידי ״אני לא מאמינה שהוא לא בא לחפש אותי עדיין..״ אמרתי והיא חיבקה אותי ״בלו ממתי את כל כך שבירה? הסלט שהכרתי בכלא של הציידים הייתה עושה הכל בשביל מה שחשוב לה. את הצלת אותי, והצילו אותנו בזכות האנשים שלך שבאו לחפש אותנו. ממתי את מוותרת בכזאת קלות?״ אמרה בחיוך קל וחיבקתי אותה ״תודה.. דרך אגב מה עם ה-״ לפתע נשמעו צרחות מכיוון הכפר ורצנו מהר לראות מה קורה וראינו קנטאור פצוע בעל שיער זהוב וארוך שוכב על הרצפה והיינו בשוק!
״מארס?!?״
רצנו אליו ובזמן שרנטילה בחנה את גופו הפצוע והמדמם החזקתי בפניו ודיברתי איתו ״היי! היי מארס תישאר איתי! מה קרה לך??״ נתתי מכות קטנות ללחיו מנסה לשמור עליו ער ״ה..הכפר.... ציידים... הם באו עם.. זאבים.. לקחו את ונוס..״ אמר והתחלתי לאבד אותו ״מארס! היי תישאר איתי!״ אך הוא איבד את ההכרה ונדרשו ארבעה לוחמי פוראל חזקים בכדי להרים אותו..
״אני לא מבינה, למה לציידים לתקוף את הכפר של הקנטאורים? ועוד לקחת את ונוס?! היא רק ילדה קטנה!!״ יותר נכון קנטאורים קטנה אבל סיים שיט, אמרתי לרנטילה מרטוק ולמלך ״הקנטאורים חיים בשלום עם כולם, אם הציידים לקחו את ונוס זה כדי לקבל כופר. הם צריכים משהו.. אבל מה?״ מרטוק ״רגע רגע רגע, הוא אמר שהיו שם זאבים. בלו?״ המלך שאל וניסיתי לחשוב.. ״אממ.. אוי הבנתי! המורדים בטח משתפים פעולה איתם! הם דרסו אותי לפני חודשיים!״ אמרתי והם היו בהלם ״מה? הם דרסו אותך??״ רנטילה שאלה ״עלו עליי על המדרכה ונסעו עליי כאילו הייתי במפר בכביש, אבל זה לא חשוב כרגע תחשבו על זה שנייה; מארס וונוס הם ״יורשי העצר״ של שבט הקנטאורים, רנטילה של הפוראלס ואני של הזאבים מהדרום ועד לפני חודש ומשהו הם תפסו את יורש העצר של הזאבים מהצפון, המיועד שלי. הם תופסים את הנסיכים והנסיכות כביכול של כל היצורים! את הערפדים הם לא יוכלו לתפוס כי אין בינם ילדים קטנים וריינה תהייה המלכה שלהם והיא בעצמה ברחה מהם״ אמרתי והמלך שקע בהרהוריו ״יש היגיון בדברייך...״ אמר ותקף אותי כאב ראש נוסף והרגשתי מסוחררת ״הכל טוב?״ מרטוק שאל והנהנתי ״כן כן.. הראש שלי כואב פשוט..״ אמרתי והלכתי לשתות..
הגיע הלילה ולא הצלחתי להירדם אז יצאתי ליער להסתובב קצת ולנקות את הראש.. לפתע ראיתי מערה ואור כחול זוהר וקטן הציץ מבעד לחשכה והתקדמתי לעברו ״שה הפרח..?״ צלצלתי לעצמי כשראיתי פרח כחול זוהר שנראה כמו חבצלת ממש גדולה ונראה לי מאוד שזו השושנה האוראלית הכחולה המדוברת. התקרבתי אליה וכשהתכופפתי לשבת לידה נכנס לי קוץ לאצבע ״איי!״ הוצאתי את קוץ ומצצתי את טיפת הדם שזלגה ונגעתי בעלה הכותרת של הפרח הכחול הזוהר המרהיב והרגשתי לפתע זרם באצבע וראיתי שהסימן הקטנטן שהעיד על הקוץ שהוצאתי נעלם.
שלפתי את ציפורניי הזאב שלי חתכתי לעצמי את היד בקטנה ונגעתי בפרח והפצע החלים ״וואו..״ בשם אלת הירח! הצמח הזה מדהים!
״בלו.....״ שמעתי לפתע הד וקמתי על רגליי ״בלו....״ ההד קרא שוב ו.. יש מצב שראיתי את בריאן הרגע?! ״בריאן?..״ קולי הדהד בקירות המערה אך אין עונה..
חזרתי לכפר ומארס עדיין לא התעורר..
לאלה מכם שתוהים מי זה מארס, הוא היה איתי עם רנטילה ועם ריינה בכלא של הציידים עם עוד יצורים אחרים והוא סיפר לנו שהוא יהייה מלך הקנטאורים הבא שיש לו אחות קטנה בשם ונוס בת תשע וחצי. התיישבתי ליד מארס חסר ההכרה ונרדמתי לידו..
YOU ARE READING
Don't Let Me Go
Werewolfסיפור המשך לספר Never Let You Go. מסופר על קיינן, בנם של אדם וג׳יין ועל הדור הבא של הלהקה! קיינן פארקר הוא הנער הכי מבוקש בשכבה שלו, חתיך וחזק אך גם סטוציונר ולא נוהג לבלות עם בחורה אחת באופן קבוע, הוא יותר טיפוס של דפוק וזרוק. יש לו את העליות והמור...
