בלו
קיינן ואני רחוקים כבר הרבה זמן אחד מהשנייה ואני חולה מאוד לכן אני חושבת שגם הוא. אין לי ברירה אלה ללכת אליו ששנינו נחלים.
הגעתי לבית שלו ודפקתי על הדלת "בלו! היכנסי" ליאו פתח לי את הדלת ועליתי לחדרו של קיינן והחזקתי את הדמעות. "בלו!" קיינן אמר עם תקווה בקולו והרמתי את ידי "אל. אני פה רק בגלל הקרבה כי שנינו חולים אחרי זה אני הולכת." אמרתי והוא חיבק אותי והגשתי את הכוח חוזר אליי. ניסיתי להתנתק מהחיבוק אבל הוא לא נתן לי "קיינ-" "אל תלכי.." הוא יבב ו.. מה הוא בוכה? "אל תלכי לי בלו כואב לי.." יבב והרגשתי רטיבות קטנה על כתפי.. דמעה? "למה אתה בוכה?" מעולם לא ראיתי אותו בוכה "אני לא בגדתי בך בלו את חייבת להאמין לי.." הוא יבב והתנתקתי מהחיבוק "אני מצטערת קיינן זה פגע בי מאוד ו.. אין לך שום הוחכה שזה לא באמת קרה" אמרתי ויצאתי מהחדר שלו ויוצאת מהבית..
אנונימי
"יש לי תצפית עליו. הוא נסער והיא הלכה. הוא יוצא לריצה" אמרתי באוזניה "מעולה. עכשיו תתפסי אותו אני רוצה אותו אצלי." אמר וכיוונתי את הרובה שלי לצוואר של המטרה "לילה טוב" אמרתי ויריתי בו. הוא התנדנד מצד לצד ולבסוף נפל מעולף על הרצפה והלכתי לקחת אותו למחנה..
"אבא הבאתי אותו" נכנסתי למשרדו של אבי והוא זרק לי את המפתח לחדר המיוחד "תקשרי אותי לרשת אני אבוא לשחק איתו עוד מעט" אמר ועשיתי כדבריו. "חבל, היית יכול להיות אלפא טוב. חבל שנצטרך להרוג אותך בסופו של דבר" אמרתי וסיימתי לקשור אותו לרשת הברזל שמחוברת לחשמל "עוד מעט תתעורר ונתחיל לכייף" נשקתי ללחיו ויצאתי מהחדר לא שוחכת לנעול אחריי.
מריה (איזה כיף!??)
התארגנתי והתלבשתי יפה אך לא מידי שלא יחשדו בכלום והתחמקתי מההורים שלי ויצאתי דרך החלון בחדרי אל חוף הים לפגישה איתו.. מהיום בו ראינו אחד את השנייה בפעם הראשונה בתחילת שנה (שזה היה לפני כמעט שלושה חודשים,) גילינו שאנחנו מיועדים.. אני אוהבת אותו בכל ליבי והוא אוהב אותי ועדיין לא עשינו את זה אבל אני מקווה שבקרוב.. "יפה שלי.." הוא ניגש אליי וחיבק אותי "התגעגעתי.." נשקתי לשפתיו והוא העמיק את הנשיקה "אני אוהב אותך" אמר וחיבקתי אותו חזק "גם אני אוהבת אותך.. רוצה להיכנס למים?" שאלתי והוא הוריד את בגדיו ונשאר עם בוקסר ואני נשארתי בהלבשה תחתונה אדומה "שאלוהים יעזור לי.." הוא מלמל וצחקקתי ונכנסנו עמוק למים עד לשלב שלא הצלחתי לעמוד והוא עדיין כן אז ליפפתי את רגליי סביב אגנו והוא החזיק בירכיי וליפפתי את ידיי סביב צווארו "את יפהפייה.. ועוד עם האדום.. את מנסה לשגע אותי? למה עובד לך" אמר והרגשתי אותו מתחתי וקברתי את ראשי בצווארו..
דיברנו הרבה במים ועשינו תחרויות צלילה והוא הביא כונכייה קטנה וממש יפה שבחוף הוא חיבר לשרשרת וענד לי אותה. "זה מקסים תודה רבה" נשקצי לשפתיו ואז התיישבתי עליו על החול ושארנו להתמזמז עד שנהייה חשוך ועמדנו להיפרד לשלום "לילה טוב יפה שלי.." נשק לשפתיי וחיבקתי אותו ללילה טוב "לילה טוב קליי.." נפרדנו לשלום וחזרתי הביתה..
בלו
דפיקות בדלת העירו אותי מהחרופ שלי על הספה וג'ין נעמדה מולי בכניסה לבית והיא נראית נסערת מאוד "ג'יין הכל בסדר??" שאלתי והזמנתי אותה להיכנס פנימה אך היא סירבה "בלו אני יודעת שאתם ביחסית לא טובים כל כך עכשיו אבל את חייבת לעזור לנו" היא התחיל לבכות "מה קרה???" שאלתי וחיבקתי אותה
"קיינן נעלם"
YOU ARE READING
Don't Let Me Go
Werewolfסיפור המשך לספר Never Let You Go. מסופר על קיינן, בנם של אדם וג׳יין ועל הדור הבא של הלהקה! קיינן פארקר הוא הנער הכי מבוקש בשכבה שלו, חתיך וחזק אך גם סטוציונר ולא נוהג לבלות עם בחורה אחת באופן קבוע, הוא יותר טיפוס של דפוק וזרוק. יש לו את העליות והמור...
