קיינן
אתמול נרדמתי עם המלאך הפרטי שלי וזה היה הלילה הכי טוב שהיה לי אי פעם..
פקחתי את עיניי ומיהרתי לכבות את השעון המעורר המסוייט הזה וליבי התמלא בחמימות כזאת למראה השיער המפוזר לכל עבר, לעיניים היפות העצומות, לשפתיים הפסוקות במקצת ולחזה המושם העולה ויורד בקצב אחיד.. שאלוהים יעזור לי היא מושלמת.. שמעתי את הקולות של אמא ואבא מלמטה והגיע הזמן להעיר את בלו.
נשקתי לצווארה ואז לפניה נשיקות קטנות ויבשות והיא נשמה עמוק ושינתה תנוחה אך היא עדיין ישנה ״בלו״ לחשתי לאוזנה ״בלו תתעוררי״ ניערתי אותה והיא לא התעוררה אז נשכתי את האוזן שלה והיא עדיין לא התעוררה. מה נסגר?? איך היא חורפּת יואו. החלטתי להיות יצירתי אז לקחתי את הגיטרה וניגנתי מנגינה נעימה כזאת ובלו החלה להתעורר ״בוקר-האאאאאאא-טוב״ היא פיהקה וצחקתי למראה החמוד שלה ״בוקר טוב באמת! ישנת כמו דוב״ אמרתי והיא עמדה להירדם שוב ״היי בוקר טוב! לקום!״ הקפצתי אותה והיא התעצבנה וקפצה עליי והחל להרביץ לגב שלי ״אחח למההה״ התלוננתי ״לא מפריעים לי לישון!״ היא מלמלה ונרדמה על הגב שלי שוב. אוי לי.. ״שיי הולך מכות!״ צעקתי לאזנה והיא קמה מיד ״מה? איפה?! רגע מי?״ היא אמרה ופיהקה ״טוב שלא בלעת אותי גם״ צחקקתי ״אפ אפ אפ! יש בית ספר תתארגני!״ נזפתי בה והיא נאנחה מיבבת ״לאאאאאאאאא...״ היא גנחה בתסכול וצחקקתי ״יאללה קדימה קטנה יש מברשת שיניים חדשה במגירה למטה״ אמרתי והתלבשתי ״קיינן אין לי בגדים״ אמרה וחייכתי חיוך ממזרי ״יותר טוב״ ״תזהר או שאני חוזרת לישון!״ איימה עליי ורצתי לחדר של אפריל שעוד חרפה לה ולקחתי את הדבר הראשון שראיתי.
בלו יצאה מהמקלחת והתלבשה והבגדים נראו מושלם עליה ״את יפהפייה..״ לחשתי לפני שנישקתי אותה והיא צחקקה ״אני יכולה ללבוש פליז או סווטשירט שלך?״ התחננה ולא יכולתי לעמוד בפני המבט הזה ״כן תבחרי מה שאת רוצה אני יורד שנייה למטה״ אמרתי והיא פתחה את הארון שלי וירדתי למטה.
אבא ואמא חיכו לי במטבח עם מבט משועשע על פניהם ״מתי בדיוק חשבת לספר לנו שיש לך מיועדת?״ אמא נזפה בי בחיוך והסמקתי ״נו אני רוצה לראות אותה!״ אמרה ונאנחתי ועליתי חזרה לבלו. ״תקשיבי.. ההורים שלי רוצים לראות אותך.. אם זה בסדר מבחינתך כמובן״ ״בטח, אמא אמרה שהם נחמדים אז למה לא״ חיכה את החיוך המושלם שלה וירדנו למטה ״אמא, אבא, תכירו את המיועדת שלי בלו. בלו, אלו ההורים שלי״ אמרתי וההורים שלי הסתכלו על בלו מבולבלים ״ב-בלו? של וולקן וסוראיה בלו?״ אבא גמגם ״כן זו אני, אמא אמרה שאתם נחמדים״ אמרה ואמא שלי קפצה עליה בחיבוק ״איך גדלת!! את יפהפייה מותק״ אמרה ובלו הסמיקה והשפילה מבט ״אני יילדתי אותך את יודעת?״ הן חייכו והמשיכו לפטפט קצת ובלו לחצה יד לאבא שלי ״אלפא אדם״ אמרה והוא משך אותה לחיבוק מפתיע ״אדם זה מצויין״ אמר והיא גיחכה לחיבוק ובלו ואמא הלכו לצד לדבר..
בלו
ג׳יין אימו של אדם ואני יצאנו למרפסת לדבר ״אז.. חוץ מהקטע של הייעוד, את אוהבת את הבן שלי?״ שאלתה והפלתי מבט בטוחה במאה אחוז אני מסמיקה כרגע ״כן אני אוהבת אותו..״ מלמלתי והיא צחקקה ״את יודעת שהוא לא הכניס אף אחד לחדר שלו? את הראשונה״ אמרה וחיוך נפרס על פניי ״תראי.. יש מצב שראיתי אתכם לפני שהתעוררתם ונראיתם אחרי לילה סוע-״ ״הו לא לא לא לא! אנחנו לא עשינו כלום עדיין פשוט היה ממש חם״ ביטלתי את דבריה ״א-אני לא מוכנה עדיין״ אמרתי והיא ליטפה את לחיי ״את בתולה?״ שאלה והנחתי בראשי ״אז לא הבנתי..״ היא מלמלה ונאנחתי ״הבתולים שלי לא נלקחו ממני מרצון..״ אמרתי מספיק ברור וכמובן שהיא הבינה למה התכוונתי והיא חיבקה אותי ״אני מבינה ומצטערת מותק, קחי את הזמן שלך ואל תעשי משהו אם את לא רוצה, מתי זה קרה?״ שאלה ״לפני ארבעה חודשים״ אמרתי ובלעתי את הגוש המחניק בגרון ״אוי מותק.. וההורים יודעים?״ שאלה והנחתי בראשי ״רק את וקיינן יודעים. סיפרתי לו אתמול כשהיינו בים״ ״הייתם בים?? זה המקום המיוחד שלו״ אמרה וחייכתי ״אנחנו הולכים לשם שוב אחרי הלימודים אבל קודם הוא אמר שנלך למרפאת שלכם״ אמרתי והיא הייתה מבולבלת ״למה שתלכו אליה?״ שאלה ״ה-העינויים..״ אמרתי והחזרתי את הדמעות ״גם אני עברתי עינויים יקירה.. אני יכולה לראות?״ שאלה והסתובבתי כך שהיא תרים לי את החולצה בגב והיא החניקה נשימה ״מה עשו לך.. למה זה לא מתרפא מהר יותר?״ שאלה בדאגה והסתובבתי חזרה ״אין לנו מרפאת טובה כמו שלכם, לא היה לה כלום לטפל בי שום חומר״ אמרתי והיא הנהנה וחזרנו לבנים ״יש שביטההההה!!!!״ נערה צעקה מלמעלה ואחרי שנייה ירדה במדרגות נערה ג׳ינג׳ית כמו אמא שלה ונעצרה כשהביטה בי ״קיינן אני מקווה בשבילך שזה לא-״ ״היא המיועדת שלי אפריל״ קיינן קטע את דבריה והיא קפצה עליי בחיבוק ״אני אפריל מי את?״ שאלה וחייכתי ״בלו״ אמרתי והתיישבתי איתם לאכול ארוחת בוקר.
״אבא מתי ליאו יגיע?״ אפריל שאלה את אדם ״מחר הוא חוזר עם קייטי״ ענה ״מי זה ליאו?״ שאלתי וכולם חייכו ״ליאו הוא הבן הגדול שלנו, הוא אמור לחזור לסופש עם המיועדת שלו״ אשם אמר והנהנתי ״רגע אפריל אמרת שיש שביטה??״ קיינן שאל והאפריל הנהנה בפה מלא ״אז נוכל ללכת לים קודם??״ שאלתי וקיינן חייך והנהן ואני רקדי ריקוד שמח קטן וג׳יין צחקקה..
״אז למרפאת שלנו קוראים גוטי והיא מעולה, אמא ואבא הלכו אליה כשלאמא היה משהו איזה תופעת לוואי של רעל או משהו והיא הוציאה אותה מזה לגמרי״ קיינן אמר ונכנסנו לתוך בית חמים ואישה מבוגרת (ממש מבוגרת) קיבלה את פנינו בחיוך ״קיינן יקירי טוב לראות אותך, ומי את יקירה?״ שאלה והסמקתי ״א-אני המיועדת שלו..״ אמרתי במבוכה קלה והיא סימנה לנו לשבת על הכריות הגדולות בסלון שלה..
״אני מניחה שלא באתם רק לביקור ידידותי״ גוטי אמרה ״אנחנו כאן בשביל בלו, הצלקות והסימנים שלה לא מתרפאים מהר כמו של כולם.. תוכלי לעשות עם זה משהו?״ שאל והיא הנהנה וסימנה לי לשכב על הבטן ״תורידי חולצה״ אמרה והיא בחנה את הגב החשוף שלי ״זה לא רק פצעים וצלקות אלו גם כוויות קור.. יש לי משהו שיתקן את זה אבל זה לא נעים במיוחד״ אמרה והנהנתי להסכמה ״תצטרכי למרוח את המשחה הזאת על הגב שלך לפני השינה ולישון על הבטן כמובן במשך שבוע והעור שלך אמור להירפא מהר יותר״ אמרה והביאה לי את המשחה ״תודה רבה גוטי היה נעים להכיר״ לחצתי את ידה בחמימות וחזרנו לבית של קיינן..
YOU ARE READING
Don't Let Me Go
Werewolfסיפור המשך לספר Never Let You Go. מסופר על קיינן, בנם של אדם וג׳יין ועל הדור הבא של הלהקה! קיינן פארקר הוא הנער הכי מבוקש בשכבה שלו, חתיך וחזק אך גם סטוציונר ולא נוהג לבלות עם בחורה אחת באופן קבוע, הוא יותר טיפוס של דפוק וזרוק. יש לו את העליות והמור...
