פרק 9

1K 56 7
                                    

״בייב אני חושב שכדאי שתרדי ממני״ קיינן אמר כשישבתי עליו ״למה מה קרה?״ שאלה ״אני לא אצליח לרסן את עצמי״ אמר והסמקתי וירדתי ממנו ״סליחה.. אני יודעת שאתה היית רגיל לזה באופן קבוע אבל אני עוד לא מוכנה ל.. לעשות את זה אחרי ש..״ גמגמתי והוא ליטף את לחיי ״זה בסדר יפה אני מבין ואני לא אלחץ עלייך בנושא הזה אני מבין שהוא רגיש״ אמר ונשקתי לשפתיו ברוך ״תודה שאתה מבין בייב אני מעריכה את זה״ אמרתי והוא חייך. אני יודעת שזה הולך להיות קצת קשה בשבילו הרי בכל זאת הוא גבר ועוד אחד שנהג לעשות את זה מתי שרצה, אבל טוב לי שהוא מבין.. זה פשוט מעלה בי זכרונות.. לא נעימים במיוחד..

-פלאשבאק-
״איך לאזעזל הם הצליחו למצוא אותך?!״ זנון התפרץ לחדר העינויים וחישמל אותי ״אההה!!!״ צרחתי בכאב ״גילו את המיקום שלנו! איך?!״ צרח והצליף בי עם השוט ושתקתי. ״אין בעיה את לא מדברת?! תקבלי את העונש שלך. את יודעת, מבין כל האסירות הגוף שלך תמיד קרץ לי יותר..״ אמר והחל להפשיט אותי בזמן שאני צורחת בהתנגדות ומתפתלת בכאב כשהוא אוזק אותי בכוח וצמוד ומוריד את מכנסיו ״לאאא בבקשה לאאאא!!!!!!״ צרחתי בבכי בקול צרוד מהצרחות של החודש האחרון אך כמובן שהוא לא הקשיב.. הוא חדר אליי בחזקה ובחיי כמה שזה כאב..
-פלאשבאק-
טוב, אני חייבת להפסיק לחשוב על זה..

קיינן
״אני חושב שכדאי שתחזרי לדבר אם ההורים שלך״ אמרתי כששכבנו על המיטה והיא התיישבה ״מה?״ היא שאלה לא מבינה ״ההורים שלך מודאגים לגבייך ואני חושב ש-״ ״אתה חושב?! אתה חושב?! לא מגיע חם שאני אדבר איתם!!״ הוריד בצוואר שלה בלט והיא התעצבנה ״הם מודאגים לגבייך וקשה להם בלעדייך בלו״ אמרתי והיא נהייתה אדומה כמו עגבניה ופחדתי שהוריד בצוואר שלה יתפוצץ עוד שנייה ״קיינן זה אפילו לא התפקיד שלך!! הם שיקרו לי פאקינג חצי שנה על האח המת שלי!! אז אל תבוא במקומם ותטיף לי על לדבר איתם כי אף אחד לא ביקש ממך!״ צרחה ויצאה מביתי וצעקתי לה שתחזור אבל היא המשיכה לרוץ וברחה ממני..

בלו
אני לא מאמינה שהם אשכרה דיברו איתו על זה! עם החבר שלי! המיועד שלי! יואו כמה אני כועסת עכשיו!!!!! למה הם לא יכולים לתת לי זמן?! אני לא מבינה אותם זה הכל באשמתם! הם היו צריכים לספר לי שאחי מת חצי שנה לפני לא לתת לי לגלות את זה כשאני בחדר עינויים! למה לקח להם כל גל הרבה זמן להגיע אליי ולחלץ אותי מהצינוק הקפוא ההוא?! למה הם לא הקשיבו לי כשאמרתי להם לא ללכת מהבית כי יש לי תחושה רעה?! למזלי, היה צייד אחד שהיה לו קצת לב והראה לי את האמת! וואי אגב הצינוק מעניין מה עם רנטילה.. רצתי הביתה ובדיוק כשהגעתי לגבול....

קיינן
שיט לא הייתי צריך להתערב היא הלכה! נכנסתי הביתה מתוסכל וכולם הסתכלו עליי במבטים מבקשי הסבר ״קיינן מה קרה כאן הרגע??״ אמא שאלה אותי כשנכנסתי מבואס מהתחת ״אמרתי לה שאני חושב שהיא צריכה לחזור לדבר עם הורים שלה והיא התעצבנה עליי..״ אחזתי בשיערי בתסכול ״איך אני מתנצל עכשיו? אני לא יודע אפילו לאן היא הלכה..״ נאנחתי וליאו אמר ״תן לה זמן להירגע תתקשר אליה לפני שתלך לישון״ ״צודק אחי אולי יותר טוב שאני אתקשר אליה אחר כך..״ אמר ואז הטלפון שלי צלצל ושמה של בלו מתנוסס על הקו ועניתי מיד
-״בלו?״ שאלתי והתנשפויות נשמעו ברקע
-״קיינן זה קליי בו מהר לגבול!״ קליי אמר נסער והתחלתי להילחץ
-״קליי איפה בלו??״ שאלתי בפאניקה
-״היא התקשרה אליי והייתה נסערת ו-אני לא יוע מאיפה הוא בא והיה לו בד על הפנים ו-״ גמגם בפחד
-״קליי תנשום ותסביר מה קרה לבלו??״ שאלתי בלחץ
-״ה-היא נדרסה והיא לא בהכרה בוא מהר לכיווני אני רץ איתה אליך!״ אמר בבכי חנוק וניתקתי ״בלו נדרסה!!״ זרקתי לאוויר ורצתי אליהם הכי מהר שיכולתי..

Don't Let Me GoWhere stories live. Discover now