1

668 47 6
                                    

"צ׳יני... אתה בסדר?" אומה שלי נכנס לחדר והתיישב על המיטה לידי.

"כן אומה... לצערי אני כבר רגיל שסון היונג שונא אותי.." אמרתי והשפלתי את המבט שלי.

"סון לא שונא אותך.." אומה נאנח ליטף לי את הלחי.

"אני מצטער אומה אבל אני לא מצליח להאמין לך.." אמרתי וניגבתי את הדמעות שלי  "סון היונג שטן. הוא לא אוהב מלאכים. אותך הוא אוהב כי אתה אומה שלו אבל אותי הוא לא סובל ואני מבין אותו." אמרתי וחיבקתי את אומה שלי הכי חזק שאני יוכל. הוא תמיד מנחם אותי ועוזר לי בכל דבר שאני צריך אני לא חושב שאני יוכל לחיות בלי אומה ג׳ימין לצידי.

"אבל צ׳יני שלי.. אפה הוא גם שטן.. אפה הוא הנסיך של הגיהנום והוא אוהב אותך יותר מכל דבר בעולם הזה." אומה אמר בשקט והמשיך לנגב לי את הדמעות.

"צ׳ין." אפה נכנס לחדר שלי גם וסגר אחריו את הדלת "צ׳ין אני הזהרתי אותך לא לחבק אותו." הוא נאנח והתיישב ליד אומה.

"אני מצטער אפה~ אני פשוט ראיתי שהוא מחבק את אומה ולא יכלתי להתפאק~ אני התגעגעתי  אליו~" המשכתי לבכות.

"או כמובן ועכשיו הוא בוכה בגלל שאני לא רציתי לחבק אותו? פאקינג תינוק!" סון נכנס גם לחדר למרות שאפה סגר את הדלת בכוונה כדי לדבר איתי בפרטיות ובשקט. אבל למה שלסון יהיה איכפת? הוא שטן. הוא עושה מה שבא לו.

"סוני..." אומה עצר את עצמו "סון.." הוא קם אליו והניח את היד שלו על הכתף של סון. סון לא אוהב שמלאכים נוגעים בו אבל לא איכפת לו כשאומה עושה את זה.
"תרגע מתוק שלי. הוא לא התכוון.." אומה הסביר ונאנח.
"הוא רק רצה לחבק את האח הגדול שלו... זה כזה נורא? אתה עכשיו כבר בן 19 אתה החלטת שאתה רוצה להיות שטן שומר, יש לך עוד כמה שנים ללמוד אני יודע.. וזה בחירתך ללכת ללמוד בעולם אחר.. אבל אנחנו... כולנו מתגעגעים אליך כל כך. כל הזמן סון שלי. במיוחד צ׳ין." אומה אמר וליטף לצ׳ין את הלחי.
"הייתם משחקים ביחד ושמחים ורצים ואתה תמיד אמרת לי שאתה לא תרצה לפגוע בו אף פעם. ואם מישהו יפגע בו אתה תהרוג אותו.  תתקן אותי אם אני טועה אבל.. אתה עדיין חושב ככה..לא?" הוא שאל.

"חשבתי ככה. כן. עד שגיליתי שמלאכים הם יצורים מגעילים ודבקיים. אני שונא אותם. ואני שונא אותו" סון הצביע עלי ויצא מהחדר.

"סון." ג׳ימין יצא מהחדר אחריו וסגר את הדלת.

"אל תתיחס אליו. הוא לא באמת מתכוון לזה. אני יודע שהוא אוהב אותך." אפה אמר ונצמד אלי.

"איך אתה יודע את זה אפה?" שאלתי והרמתי את הראש שלי אליו.

"אם הוא לא היה אוהב אותך הוא לא היה שואל מה שלומך כל פעם שהוא היה מתקשר" אפה אמר עם חיוך וצבט לי את הלחי "אבל אל תספר לו שאמרתי לך את זה" אפה ציחקק "קדימה בוא נלך לאכול הדודים שלך רעבים" הוא אמר והחזיק לי את היד.

my little angel 2 *second generation* Where stories live. Discover now