'מפחדים? ממני? אני מעולם לא התכוונתי לגרום למישהו לפחד ממני... אני מעולם לא התכוונתי לפגוע במישהו.. לפני שהכרתי את יונג׳ון הייתי שמח אם היה לי חבר... או שלפחות יתחילו איתי.. אבל זה לא קרה... ומסתבר שהסיבה לזה זה.. אני...'
המחשבות האלה התרוצצו לי בראש במשך כל היום זה גרם לי לחשוב על סייטן..
כל פעם שאני מנסה לדחוף את המחשבות האלה ואני כמעט מצליח לשכוח את זה.. משהו קורה שמוכיח לי שסייטן עדיין צודק.
יש לי את הכוח המושלם להיות בגיהנום..
אני גורם לאנשים לכאב.
ואני עושה את זה בלי אפילו לשים לב.
אפה אומר שאם אני לא עושה את זה בכוונה אז הכל בסדר... אבל...
אני עדיין עושה את זה.
אני אפילו פוגע בג׳אנגבאה כל פעם שאני דוחה אותו והולך להיות עם יונג׳ון במקום להיות איתו...
אני לא רוצה להיות איתו... אבל.. אני לא רוצה לפגוע באף אחד..
"צ׳יני... אתה בסדר...? אתה לא דיברת כל היום" סנג שאל אותי בדרך הביתה.
"א-אני מצטער" עניתי לו והחזקתי ליונג׳ון את היד אפילו חזק יותר.
"אתה לא צריך להתנצל... זה פשוט נראה שאתה לא איתנו.. להתחיל לדאוג?" צ׳אנגבין שאל.
"צ׳אנגבין? אתה בא אלינו?" שאלתי עם חיוך.
"אממ... כן... אנחנו דיברנו על זה לפני כמה שניות.. איפה היית?" הוא שאל וציחקק.
"א-אני.. אממ.." הרמתי את מבט שלי אל יונג׳ון כדי לבדוק שזה באמת הוא שמחזיק לי את היד. אני לא ידעתי שהייתי שקוע במחשבות האלה עד כדי כך.
יונג׳ון רק הסתכל עלי מבולבל וקצת מודאג.. "צ׳ין..? מה קורה?" יונג׳ון שאל.
"אני לא רוצה לדבר על זה..." מילמלתי. אני מפחד שאם אדבר על זה יותר מידי זה באמת יהיה נכון.. וזה אומר שהגורל שלי יהיה להיות עם סייטן בגיהנום. וזה לא מה שאני רוצה.
אני רוצה להיות מלאך תמים ושלו כמו פעם..
"היי... תספר לנו..." סנג משך אותי מיונג׳ון וגרם לנו לניתוק.
משום מה הניתוק הזה מיונג׳ון רק גרם לי להרגיש יותר נורא.
המגע של יונג׳ון מרגיע אותי.
"אני לא רוצה" אמרתי עם דמעות בעיניים. אני לא בכיתי עד עכשיו עם כל המחשבות האלה אבל ברגע שהתנתקתי מיונג׳ון הרגשתי שאני עומד להתחיל לבכות ממש בקרוב.
"למה אתה בוכה?" צ׳אנגבין שאל מבולבל.
"אוקיי. מספיק חקירות. הוא אמר שהוא לא רוצה לספר, תעזבו אותו." יונג׳ון החזיר אותי לידיים שלו, הרגשתי הקלה מידיית. בכל הגוף שלי.
"תמשיכו ללכת... אנחנו נגיע עוד מעט" יונג׳ון נעצר וחיבק אותי חזק.
סנג השיב ליונג׳ון עם גילגול עיניים מזלזל והתחיל ללכת, צ׳אנגבין אחריו.
"צ׳ין-"
"אני לא רוצה לדבר על זה" קבעתי עוד לפני שנתתי לו לסיים את מה שהוא רצה להגיד.
"בסדר. אני מבין.. אבל אני רק צריך לדעת.. זה לא בגללי, נכון?" הוא שאל ויכלתי לשמוע טון מהסס בקול שלו.
YOU ARE READING
my little angel 2 *second generation*
Romanceצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
