54

246 38 3
                                    

"היי צ׳ין..." סון ניגש אלי אחרי שהוא השכיב את סומין לישון.
"הכל בסדר?" הוא שאל.

"כאילו שאיכפת לך.." גילגלתי את העיניים שלי וקמתי מהשטיח שהיה על הריצפה.

"כן איכפת לי. ואני מנסה להיות אח טוב... אתה לא נראה כל כך.. אתה, לאחרונה..." סון לחש.

" אולי זה בגלל שהייתי חולה..." מילמלתי.

"כן.. אבל אתה בריא עכשיו... אז זה לא תירוץ.. משהו קרה ביינך לבין יונג׳ון? נפרדתם?" סון שאל.

"לא.. אבל הוא אמר שבגלל שהוא איתי  כל כך הרבה הוא שכח את הבן אדם שלו והמלאך מנצח כנראה.. אז הוא צריך לתקן את זה. זה אומר שהוא לוקח כמה ימים הפסקה מלהיות איתי כדי להתרכז בתפקיד שלו ואז הוא יחזור.." נאנחתי.

"אז אתה ככה כי אתה...?"

"כי אני מתגעגע אליו. כל כך. בקושי עבר יום וזה כבר מרגיש כמו נצח. וגם אני לא יכול שלא להרגיש אשם בכל המצב הזה.. כי בגללי הוא מפסיד..." אמרתי והשפלתי את המבט שלי.

"וואו.. אתה באמת ממש אוהב אותו. אני מבין את מה שאפה אמר... לא לכל אחד מגיע אהבה של מלאך."  סון ציחקק.

"אתה שמעת שהוא אמר את זה ליונג׳ון?" שאלתי מבולבל.

"לא.. אפה פשוט הסביר לי אחרי שניסיתי לשכנע אותו שיונג׳ון לא בשבילך. אבל הוא לא הסכים איתי הוא אמר לי שיונג׳ון באמת אוהב אותך. ואהבה במיוחד אהבה של מלאך זה לא משהו שלוקחים אותו כאל מובן מאליו... יונג׳ון מבין את זה.
אני מניח.. אני מניח שאני מתחיל להבין..." הוא לחש ולקח נשימה עמוקה "צ׳ין.. אתה אחי הקטן. ואני אוהב אותך ואני מצטער שאני לקחתי אותך כאל מובן מאליו. ואני נשבע שמעכשיו אני לא יהיה אח נוראי..." הוא אמר והניח את היד שלו על הכתף שלי.
"לא מגיע לי את האהבה שלך... אני עוד לא הרווחתי את זה. אבל אני יעשה הכל."

"היונג? על מה אתה מדבר?? ברור שאתה הרווחת את זה! עד שעזבת את הבית אתה היית אח מושלם ואתה נשארת מושלם. אנחנו משפחה. אומה, סומין ואני, כולנו אוהבים אותך אתה הבן הבכור. אתה האח הגדול. אם כבר אתה הרווחת כל טיפה של אהבה ולא רק ממלאך אחד. משלושה. אז אל תגיד שלא מגיע לך אהבה של מלאך." חייכתי וחיבקתי אותו חזק. סון חיבק אותי בחזרה לכמה שניות ואז הוא השתחרר ועצם את העיניים שלו כדי להתאפס.

"בכל מקרה לגבי יונג׳ון מה שאני מנסה להגיד זה שהוא אוהב אותך והוא נורא התאכזב אם הוא ידע שאתה מאשים את עצמך. כי זה לא אשמתך. אז תפסיק לחשוב ככה" סון מיד החזיר את הנושא להתחלה כדי להתחמק מהמשך השיחה.

"אוקיי, אז.. אני לא אשם" חייכתי.

"יופי" סון ציחקק "עכשיו כדי שנצא מהחדר של סומין לפני שהיא תתעורר.. ועכשיו שאני חושב על זה צ׳ין.. זה הזמן שלך גם ללכת לישון" סון אמר.

my little angel 2 *second generation* Where stories live. Discover now