28

334 41 4
                                    

"צ׳ין.. מספיק לבכות" יונג׳ון לחש אחרי כמה דקות שישבנו ביחד על הספה בחיבוק.
"עבר סך הכל רק יום אחד צ׳ין.." יונג׳ון ניסה לנחם.

"כ-כן אבל אני גם דואג~"  ניגבתי את הדמעות שלי  "אתה בטח שונא אותי ממש עכשיו" מילמלתי.

"שונא אותך? אתה לא יודע כמה אתה חמוד כשאתה בוכה צ׳יני.. אני אוהב להחזיק אותך ככה" יונג׳ון ציחקק.

"אז... אז למה אמרת לי להפסיק לבכות?" שאלתי מבולבל.

"צד אחד ממש אוהב את זה שאתה בוכה אבל הצד השני שלי רוצה שהבייבי שלו יפסיק להיות עצוב" יונג׳ון לחש, הוא לא רצה להגיד את זה בקול וזה ממש לא אופייני לו להגיד דברים כאלה. גן עדן באמת משפיע עליו ממש בקלות.
"אל תדאג..." הוא נאנח.

"הייתי פשוט אמור להישאר בארמון.. לעשות מה שסייטן רוצה שאני יעשה ככה הוא היה עוזב את ההורים שלי בשקט וכולם היו מרוצים" אמרתי ביאוש ודחפתי את הראש שלי לתוך החזה של יונג׳ון.

"ומה איתי?" יונג׳ון שאל.

"אתה תמצא מישהו אחר... זה לא כזה קשה להחליף אותי" נאנחתי.

"אל תגיד את זה. אני בחיים לא אמצא עוד מלאך רגיש ותמים כמוך" יונג׳ון ציחקק.

"למה אתה דווקא רוצה מלאך?" שאלתי מבולבל.

"כי מלאכים יעשו כל מה שאני ארצה שהם יעשו והם עוד יאהבו את זה" הוא ציחקק "כמוך"

"ז-ז ה ל-לא נכ-כון" ניסיתי להילחם.

"אתה משקר צ׳ין. רואים עליך" יונג׳ון ציחקק "כזה מתוק. וגם כל דבר שאני עושה רע וזה פוגע בך אתה מריץ בראש שלך סיבות להצדיק את מה שעשיתי והפרצוף החושב שלך כזה חמוד"

"איך אתה יודע שזה על מה שאני חושב?" שאלתי מופתע.

"אני לא ידעתי בוודאות אבל עכשיו אני כן" הוא ציחקק והשכיב אותי על הספה. "אני עדיין לומד אותך צ׳ין אבל תאמין לי אתה מאוד שקוף" הוא חייך והניח את היד שלו על הלחי שלי "אני יכול לראות את זה בלחיים המסמיקות שלך... אני יכול לראות את זה בתנועות גוף שלך ובהבעות פנים ואפילו איך שאתה מדבר. אני יכול לדעת אם אתה עומד לבכות או שאתה צריך חיבוק... או שאתה רוצה לשאול שאלה.  אני לא היחיד שיכול לראות את הדברים האלה עליך צ׳ין כל רגש שאתה מרגיש ישר רואים אותו על הפנים שלך וגם.. מרגישים את זה."

"זה רע?"  שאלתי עצוב.. אני לא ידעתי שאני עד כדי כך שקוף ..

"לא. זה חמוד" הוא חייך.

"אבל היונג... אני לא יודע שום דבר עליך..." נאנחתי.

"אתה לא רוצה לדעת דברים עלי.. מה שאתה יודע זה מספיק" יונג׳ון אמר "סיימת עם החיבוק או שאתה צריך עוד כמה דקות?" הוא שאל.

"אני עוד צריך חיבוק היונג אבל.." שיחררתי אותו והתרחקתי ממנו טיפה "אני אתן לך את המרחב שלך" לחשתי.
יונג׳ון קם מהספה, הייתי בטוח שהוא ילך בחזרה למטבח אבל הוא לא. הוא הרים אותי אליו "היונג מה אתה עושה??" שאלתי מופתע.

my little angel 2 *second generation* Tempat cerita menjadi hidup. Temukan sekarang