אחרי שסיימנו עוד לפחות שני סבבים רגועים אני כבר הייתי עייף..
יונג׳ון החזיק לי את היד בעדינות ונישק לי את הצוואר. שכבנו ככה ערומים כמה דקות צמודים אחד לשני כשיונג׳ון רואה את התוכנית שהוא אוהב ואני עם הגב לטלוויזיה ופנים קבורות לו בחזה.
חוץ מהעובדה שהיה לי קר כי הגוף שלי היה לגמרי חשוף אני כל כך אהבתי את הרגע הזה ולא רציתי שהוא יגמר. זה גרם לי לחשוב כמה אני אוהב את יונג׳ון וכמה מאושר הוא גורם לי להרגיש. הייתי כל כך שקוע במחשבות האלה שלא שמעתי אותו קורא לי.
"צ׳ין..? הכל בסדר?" הוא ניתק אותי מהחזה שלו והסתכל לי בעיניים.
"ממ?" הסתכלתי עליו בפרצוף תמים.
"שאלתי אם אתה רוצה שנלך להתקלח...?" הוא אמר והסתכל עלי טיפה מוזר ומבולבל.
"כן" עניתי עם חיוך קטן והמשכתי להסתכל לו בעיניים.
"נו? אז קום. אתה על היד שלי." הוא גילגל את העיניים שלו.
"ס-סליחה" מילמלתי והתיישבתי בספה. יכול להיות שקראתי את הרגע הזה לא נכון... יונג׳ון נראה עייף גם... אבל לא עייף רגוע.. עייף עצבני..
"אחח נרדמה לי היד" הוא מילמל בעצבים וקם מהספה תוך כדי שהוא מותח את היד שלו.
אני רציתי להתנצל באותו רגע שבגללי היד שלו נרדמה אבל פחדתי שזה יעצבן אותו אפילו יותר, אז שתקתי.
הוא אסף את הבגדים שלנו והתחיל לעלות במדרגות לכיוון המקלחת "אתה בא?" הוא שאל והסתובב אלי.
"ל-לא.. אני אכנס אחריך" אמרתי עם חיוך קטן. אני מניח שהוא פשוט צריך קצת הפסקה ממני. כמה דקות בלעדי בטוח יעשו לו טוב. עטפתי את עצמי בשמיכה הדקה שהייתה מקופלת על הספה ונעמדתי "אני אחמם לנו משהו קטן לארוחת ערב" אמרתי והלכתי למטבח.
יונג׳ון גילגל את העיניים שלו והמשיך לעלות במדרגות.
"הוא לא שונא אותך צ׳ין.. זה פשוט מי שהוא..." מילמלתי לעצמי והוצאתי מהמקרר קופסאות עם אוכל.
יונג׳ון מכין אוכל ממש טעים והוא תמיד מכין כמות כפולה כדי שישאר קצת ליום שאחר כך. מזגתי את האוכל לשתי צלחות וחיממתי את הצלחת שלי. בגלל שאני אכנס אחריו אז לא נראה לי שנאכל ביחד.. התיישבתי בחזרה על הספה מול הטלוויזיה והתחלתי לאכול.
"מה איתי?" הוא שאל כשהוא ירד במדרגות.
"זה היה מהר.. היית שם פחות מחמש דקות.." עניתי מופתע.
"כן.. אתה לא שם אז אין לי מה לעשות שם יותר מחמש דקות." הוא ציחקק והלך לחמם לעצמו את האוכל גם.
הוא נראה הרבה יותר טוב עכשיו... אבל זה מספיק זמן הפסקה ממני?
חשבתי לעצמי והעברתי לסדרה של בני אדם ככה זה לא מפריע לאף אחד מאיתנו.
"אתה נראה חמוד ככה עם השמיכה אבל היא מספיק מחממת אותך?" הוא שאל כשהוא התיישב לידי עם הצלחת החמה.
"לא ממש... אבל זה לא משנה אני בכל מקרה אכנס להתקלח עוד מעט" עניתי עם חיוך קטן. יונג׳ון הניח את הצלחת שלו על השולחן ועטף אותי בין הידיים שלו.
YOU ARE READING
my little angel 2 *second generation*
Romanceצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
