התעוררתי שוב בערב עדיין הייתי בידיים של יונג׳ון.. הוא נשאר איתי כל הזמן הזה??
אפה נכנס לחדר "הוא התעורר?" הוא שאל את יונג׳ון.
"ממש עכשיו" יונג׳ון הסתכל עלי עם חיוך קטן.
"אתה הולך אפה?" שאלתי בקול חלש עייף וצרוד.
"כן. אומה שלך צריך אותי" הוא לחש "הכנתי לך את הארוחת הערב האהובה עליך וכדי לך לאכול מהר לפני שסון יגמור הכל" אפה ציחקק והתקופף אלי כדי לתת לי נשיקה קטנה על המצח.
"תודה שבאת אפה" התיישבתי במיטה וחיבקתי אותו חזק.. לפחות בכוח שיהיה לי.
"אין בעד מה מלאך שלי. ואומה אמר לי למסור לך שהוא אוהב אותך." אפה חייך והתנתק לאט מהחיבוק "וכמובן שאני אוהב אותך. מלא." הוא ציחקק.
"אני אוהב את שניכם" ציחקקתי.
"אני יודע" אפה חייך "אנחנו נתקשר אלייך לפני שתלך לישון" הוא אמר "ביי"
אפה יצא מהחדר "סון! תשאיר לצ׳ין!" שמענו את אפה צועק עליו.
"אבל זה כל כך טעים~~" סון החזיר לו.
"אני אלך להביא לך אוכל" יונג׳ון ציחקק וקם מהמיטה.
"או.. שאתה רוצה אולי לבוא איתי... תשב קצת בסלון..? מה אתה אומר?" הוא שאל.
"כן" חייכתי ובאתי לקום מהמיטה אבל לפני שהספקתי לעמוד יונג׳ון הרים אותי אליו, הוא נתן לי נשיקה קטנה על האף ולקח אותו לסלון.
"מה הוא עושה פה?" סון שאל.
"קצת לשנות מיקום.." יונג׳ון אמר והניח אותי על הספה.
"קר לי~" מילמלתי, יונג׳ון מיד כיסה אותי בשמיכה והלך למטבח "היונג כמה כבר אכלת?" שאלתי אותו וראיתי שהוא מחזיק עוד כמה ביד.
"מה?? זה לא כזה הרבה~" סון אמר בפה מלא, גילגלתי את העיניים שלי וציחקקתי "אתה בכל מקרה בקושי אוכל" הוא אמר.
"ואם פתאום יש לי תאבון?" שאלתי.
"יש לך?" הוא שאל.
"לא...." עניתי.
"אז נגמר הסיפור אתה תאכל אחד שניים ואני אוכל את השאר" סון ציחקק.
"אתה תיהיה חייב לי ברגע שיהיה לי תאבון" נאנחתי ונתתי לו דחיפה קטנה.
"צ׳ין תזהר כי אני אחזיר לך ואתה חולה אז חבל יכאב לך עוד" הוא אמר. ויונג׳ון בדיוק חזר לסלון והניח את הצלחת על השולחן.
"היונגי~ סון היונג אמר שהוא ירביץ לי~" אמרתי בקול עצוב ופגוע.
"אפה שלכם הרגע היה פה. זה לא התפקיד שלי להפריד בניכם..." יונג׳ון נאנח והתיישב ביני לבין סון "אבל אם אתה תכאיב לו אני אכאיב לך פי שתיים" הוא איים על סון וחיבק אותי.
"אני אוהב אותך יונג׳וני" ציחקקתי וחיבקתי אותו בחזרה.
"יונג׳וני~ זה עדיין הורג" סון צחק.
YOU ARE READING
my little angel 2 *second generation*
Romanceצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
