"אני לא מבין..." נאנחתי.
"שמתי לב" יונג׳ון גילגל את העיניים שלו, כשהגענו לבית ספר אני רציתי לרוץ לחפש את סנג אבל יונג׳ון אמר לי שהוא כנראה בכלל לא נמצא פה. זה ממש גרם לי להתחיל לדאוג. סנג כועס והוא פגוע והוא יכול לעשות עכשיו דברים בלי לחשוב עליהם בכלל ואני פוחד שהוא יעשה משהו שלא תיהיה אפשרות לתקן..
"צ׳ין תרגע. הוא ילד גדול. הוא יכול להתמודד לבד" יונג׳ון נאנח והחזיק אותי צמוד אליו.
"זה לא מרגיע בכלל. אני לא רוצה שהוא התמודד עם זה לבד." לחשתי.
"אז מה כן ירגיע אותך? חוץ מללכת לחפש את סנג" הוא שאל.
"אני צריך חיבוק" מילמלתי.
"ככה לא מספיק?" יונג׳ון שאל היד שלו הייתה עטופה מסביב לכתף שלי ואני נורא צמוד אליו שזה הרגיע אותי... אבל לא מספיק.
"אני צריך עוד" אמרתי בחשש שיונג׳ון לפתע יתחיל לכעוס עלי.
"אוקיי אז כשנגיע לכיתה אני אחבק אותך עוד" יונג׳ון חייך אלי חיוך קטן והתחיל ללכת איתי יותר מהר לפתע.
"אוקיי אבל למה אתה הולך כל כך מהר היונג?" שאלתי מבולבל.
"היי צ׳ין!" ג׳אנגבאה תפס לי את היד ומשך אותי אליו מה שגרם לי להתנתק מהאחיזה של יונג׳ון ולמעוד טיפה. נפלתי על ג׳אנגבאה והוא החזיק אותי צמוד אליו לכמה שניות עד שיונג׳ון החזיר אותי בחזרה אליו.
"תזהר" יונג׳ון הסתכל על ג׳אנגבאה עם פרצוף מאיים.
"היי ג׳אנגבאה" אמרתי עם חיוך גדול.
"לא ראיתי אותך אתמול צ׳יני התחלתי לדאוג" ג׳אנגבאה אמר כשהוא מנסה לשמור איתי קשר עין ובמקביל לשמור מרחק מיונג׳ון.
אבל ג׳אנגבאה התקיל אותי עם השאלה הזו.... אני לא יכול לשקר..ואני גם לא יכול להגיד לו שסבא שלי הוא סייטן והוא חטף אותי ואז אפה ויונג׳ון באו לקחת אותי מהגיהנום ואז יונג׳ון לקח אותי לגן עדן.. זה לא משהו שאני יכול סתם ככה לספר לבן אדם.
"הוא לא הרגיש טוב" יונג׳ון אמר והצמיד אותי אליו.
"לא הרגשת טוב צ׳יני?! מה קרה לך?" ג׳אנגבאה שאל בדאגה.
"לא משהו רציני מידי.. פשוט כאב לו הראש אז הוא נשאר בבית" יונג׳ון שיקר. הוא שלף את השקרים האלה תוך שניה.. לרגע אחד כמעט גם האמנתי לו שכאב לי הראש.
"אבל הוא בסדר עכשיו. נכון בייבי?" יונג׳ון הסתכל עלי עם חיוך מתוק.
"כ-כן" אמרתי בגימגום אני מבולבל יונג׳ון כמעט אף פעם לא קורא לי בייבי.
"קדימה בוא נלך לכיתה" יונג׳ון החזיק לי את היד וגרר אותי אל הכיתה, הוא התיישב במקום שלנו והושיב אותי מעליו.
"צ׳ין.. אני לא אוהב כשאתה מדבר איתו"
"אני יודע היונג אבל הוא חבר שלי ואתה שטן בוגר אז תתמודד" גילגלתי את העיניים שלי.
"אוקיי אז אני אגיד לך את אותו הדבר סנג בוגר וגם אתה בוגר אז תתמודד" הוא אמר והוריד אותי ממנו.
VOUS LISEZ
my little angel 2 *second generation*
Roman d'amourצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
