72

250 36 3
                                    

"היונג תפסיק." קבעתי ונתתי לו מכה קטנה על הכתף. 

"אבל זה כיף~" הוא ציחקק.

"תפסיק.." נאנחתי והסתכלתי עליו עצוב. יונג׳ון נאנח וגילגל את העיניים שלו.

"אל תתאמץ צ׳ין..אני בכל מקרה הולך." סנג אמר ולפני שהספקתי להגיד לו משהו בחזרה הוא כבר יצא מהדלת של החדר.

"אתה לא חייב להיות מרושע כל הזמן אתה יודע..."  נאנחתי.

"אבל אני שטן... זה דיי הטבע שלי. וחוץ מיזה היצור היחיד שאני אסכים להיות נחמד אליו זה אתה. ולפני שאתה שואל צ׳ין. לא. אני לא יכלתי להיות פשוט בשקט כי זה דרש את זה וזה היה יותר חזק ממני" הוא ציחקק.

"עדיין. אני כועס עלייך" נאנחתי והסתובבתי עם הגב אליו.

"צ׳יני... אל תכעס... אתה רוצה שאני אתנצל שוב כי אני יעשה את זה בשבילך רק בשבילך" יונג׳ון התחנן.

"ואם אני אבקש ממך להתנצל בפני סנג? אתה תעשה את זה?" שאלתי.

"אני אתאבד לפני שאני אגיד למישהו שזה לא אתה, סליחה" יונג׳ון ציחקק.

"אוקיי... אל תטרח להתנצל" נאנחתי וקמתי מהמיטה. ירדתי לסלון והתיישבתי על יד אומה שבדיוק האכיל את סומין לאט.

"צ׳יני? מה אתה עושה פה? אתה לא אמור להיות בחדר עם יונג׳ון עכשיו?" אומה ציחקק אבל החיוך שלו מיד הפך למבט מודאג כשהוא ראה שאני לא ממש מגיב למה שהוא אמר.
"מה קרה?" הוא שאל.

"יונג׳ון עצבן אותי" אמרתי עצוב וחיבקתי לעצמי את הרגליים.

"מה הוא עשה?" אומה שאל והניח את סומין בחזרה בערסל שלה כדי שהידיים שלו יהיו פנוית למקרה שהוא יצטרך לתת לי חיבוק ואז לעלות אל החדר שלי ולכעוס על יונג׳ון כי הוא עיצבן אותי.

"סנג בא אלי לחדר לדבר על משהו חשוב ואז יונג׳ון פשוט התחיל לצחוק עליו אז ביקשתי ממנו להפסיק והוא לא~ ואז הוא פשוט תירץ שזה בגלל שהוא שטן וזה הטבע שלו. אני כועס עליו שהוא בכלל התערב בשיחה שלי ושל  סנג כשהוא אמר שזה בכלל לא משהו שמעניין אותו" נאנחתי ונשענתי על הספה בעצבים.

"צ׳יני~" אומה ציחקק "אני חושב שאתה כבר יודע מה אני רוצה להגיד.. אתה כבר יודע את התושבה.. אני מצטער לבשר לך אבל יונג׳ון לא עשה באמת שום דבר נורא.. זה פשוט הוא. הוא שטן. הוא צודק. ונכון זה מעצבן וזה לא הוגן ולפעמים הם יכולים גם להיות ממש מעליבים.. אבל זה הם. אפה שלך אותו דבר. לומדים לאהוב את זה.. ואם אתה לא מרגיש שאתה מסוגל אולי לא מתאים לך לצאת עם שטן.." אומה נאנח.

"אל תגיד את זה. אני מסוגל.. אני פשוט-"

"צ׳ין. אולי אתה לא שם לב לזה אבל השטנים בחיים שלנו עושים הרבה בשבילנו. בשבילם כל מילת תודה או סליחה זה סבל כל מחמאה או מעשה טוב שאתה עושה זה מעורר להם בחילה. אני חייתי בארמון של סבא שלך במשך כמה זמן. אני הייתי בגיהנום, ראיתי איך שטנים באמת מתנהגים ותאמין לי שהשטנים שאתה מכיר כולל אפה שלך, הם נורא נורא עדינים איתך. הם היו הורגים אותך בהזדמנות הראשונה שהייתה להם אם הם לא היו אוהבים אותך" אומה אמר והניח את היד שלו על הלחי שלי.

my little angel 2 *second generation* Donde viven las historias. Descúbrelo ahora