"אני אמרתי לך זה לא ככה!" שמעתי את סון צועק.
"זה כן ככה!! זה מה שכתוב!" יונג׳ון צעק על סון בחזרה.
שוב הם רבים שניהם.. והפעם זה על מתכון.
הערב הגיע אומה ואפה יצאו לאכול בחוץ וסון הגיע לטפל בסומין.
אני ויונג׳ון רצינו להכין ביחד משהו מתוק אחרי מה שהיה לנו בצהריים..
סנג אפילו הצטרף אלינו והתחיל לעזור לנו גם להכין.
אבל אז סון נכנס למטבח, וזה מיד יצר מריבה.. ברגע שסון ניסה לקחת את התפקיד של השף מיונג׳ון, יונג׳ון השיב במלחמה.
עברה שעה מאז והם עדיין רבים על כמה סוכר לשים ומתי לשפוך אותו.
"מה נעשה?" שאלתי את סנג "בלי המריבות שלהם זה כבר ממזמן היה מוכן" נאנחתי.
"היי אל תסתכל עלי זה האחיך הגדול והבן זוג שלך. אין לי שום קשר לזה" סנג ציחקק.
"אוקיי..." נאנחתי "אז אני צריך להתערב ולהגיד להם להפסיק?" שאלתי.
"אל. זה רק יחמיר את המצב ומה שקרה פעם קודמת יקרה שוב. פשוט.. בוא אני ואתה נתחיל להכין משהו. תן להם לריב" סנג צחק.
"אבל.. איך? הם במטבח.. איך נכין משהו בלי שהם יתחילו לצעוק גם עלינו?" שאלתי.
"אני לא חושב שהם בכלל ישימו לב אלינו אבל אם קורה משהו תתעלם או שתלך ליונג׳ון ותתן לו נשיקה על הלחי זה בטח ירגיע אותו" סנג אמר וקם מהספה.
נכנסנו בחזרה למטבח והתחלנו להתגנב בין יונג׳ון וסון שכמובן עדיין רבו אחד עם השני.
לקחנו את כל המצרכים לשלוחן אבל.. אני שכחתי להביא את ביצים.. יותר נכון... דחיתי אותם לסוף כי המקרר היה בדיוק מאחורי יונג׳ון.
אני וסנג ניסו להתחמק מכל סיכויי להתנגש בהם אבל אם משהו שהיה אפילו קצת קרוב אליהם סנג היה שולח אותי כי עלי הם לא יצעקו... לפי החישובים שלו..
אבל המקרר היה יותר מידי קרוב אז הייתי צריך לעשות את זה ממש בזהירות.
ניכנסתי בחזרה למטבח והתקרבתי אל יונג׳ון, הנחתי את היד שלי על כתף שלו כדי להזיז אותו בעדינות אבל שניה אחר כך מצאתי את עצמי כלוא באחיזה שלו.
הוא היה עצבני ואני הרגשתי את זה, איך שהוא החזיק אותי נורא חזק וצמוד.. הרגשתי כמו כדור לחץ.
הסתכלתי על סנג שעמד ליד השולחן וניסה להשתלט על הצחוק שלו כשהוא ראה אותי מתקשה להשתחרר מהאחיזה של יונג׳ון.
סנג סימן לי לתת ליונג׳ון נשיקה על הלחי, והחלטתי להקשיב לו.
זו תיהיה הפעם אחרונה שאני אקשיב לו!
"היונגיי~" התבכיינתי ונתתי לו נשיקה קטנה על הלחי.
"אולי תפסיקו לריב..." נאנחתי ונתתי לו שוב עוד נשיקה על הלחי. יונג׳ון הסתכל עלי וסוף סוף היה שקט, לרגע, חשבתי שזה נגמר..
אבל אז שמתי לב לחיוך הערמומי שמבצבץ ליונג׳ון על השפתיים וידעתי באותו רגע שאני עומד למות.
"אוקיי..." יונג׳ון הסתכל על סון ונאנח "תעשה מה שאתה רוצה" הוא אמר וגילגל את העיניים שלו, הוא הרים אותי אליו והתחיל ללכת איתי לכיוון המדרגות.
YOU ARE READING
my little angel 2 *second generation*
Romanceצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
