"זה קר~~" התבכיינתי וניסיתי להתחמק מיונג׳ון למרות שזה היה חסר תועלת. אני לא יכול לזוז מרוב שכואב לי.
"צ׳יני... תרגע זה סך הכל משחה. זה ירגיע לך קצת את הכאב עד שתחלים.." יונג׳ון נאנח ביואש "אני לא רוצה לתפוס אותך כי אני מפחד להכאיב לך בטעות"
"אוקיי..." נאנחתי "אבל תיהיה עדין איתי היונג.. זה מאוד כואב~" התבכיינתי שוב ודחפתי את הראש לתוך הכרית.
תחושה קרה ומצמררת עברה לי בגוף אבל כמה שניות אחר כך הרגשתי את המגע החם של יונג׳ון על הגוף החשוף שלי.
הוא לא חם ככה בדרך כלל הוא כנראה משתמש בכוחות שלו כדי שאני לא אקפוץ לו שוב.
"מתאים לך סגול.." הוא מילמל לעצמו וציחקק.
"היונג.. אתה אומר שאתה אוהב אותי.. אבל אתה ממש מרושע אלי.. חשבתי שכשאנשים אוהבים מישהו הם לא רוצים שהם יפגעו..." נאנחתי "אני לא יודע מה לחשוב.."
"צ׳ין אתה זוכר עם מי אתה מדבר נכון? אני שטן. יש לנו דרכים אחרים להראות אהבה ולפעמים לראות את התחת שלך הופך לסגול בגללי זה הדבר הכי מושלם שאפשר לצפות. אבל אם מישהו אחר היה מכאיב לך אני הייתי שוחט אותו. בשבילי .. זה עוד דרך להראות לך כמה שאתה שלי וכמה אני אוהב אותך" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה על העורף.
"אבל... אני מניח... שבפעם הבאה נעשה את זה בדרך שלך.." הוא חייך.
"אתה בטוח? מה אם לא תאהב את זה?" שאלתי בחלץ.
"בייבי אתה גורם לי להגיד דברים נורא מעצבנים אבל כשאין ברירה אז אין ברירה.." הוא חייך "כמובן שאני יאהב את זה. כי זה יהיה איתך. אני אוהב כל דבר. כל עוד זה איתך" הוא לחש לי באוזן ונשכב לידי "אני מבטיח"
"עד כמה אני צריך לסמוך על המילה שלך?" שאלתי וציחקקתי.
"צודק. אני מניח.. שפשוט תצטרך להאמין לי" הוא לחש והצמיד אותי אליו "אבל... כדי לפצות אותך.. יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך עכשיו?" הוא שאל.
"אני לא מחפש פיצויי היונגי.. זה לא שלא נהנתי" אמרתי עם חיוך "לשמוע אותך אומר שאתה אוהב אותי... זה מספיק בשבילי" אמרתי ושיפשפתי את העיניים שלי כי התחלתי להרגיש שאני נרדם.
"אני אוהב אותך צ׳יני" יונג׳ון לחש והחזיק לי את הידיים "ואל תנסה להישאר ער. אני מכיר אותך. לך לישון"
"בטוח שזה בסדר? אתה יכול ללכת לעשות עוד דברים אם אתה רוצה.. אתה לא חייב להישאר איתי פה."
"אין שום מקום שאני רוצה להיות בו אם זה לא איתך. אז אם אתה ישן במיטה אני כאן לידך למרות שאני עוד לא כל כך עייף" יונג׳ון אמר וסידר לי את הפוני בעדינות. ניצמדתי אותי כמה שיכלתי והתכסתי כולי מתחת לשמיכה.
לא יכלתי לראות כלום אבל הרגשתי כל כך בטוח לדעת שאני בידיים של יונג׳ון, לדעת שהוא מגן עלי עם כל הגוף שלו.
הצמדתי את הלחי שלי לחזה שלו ועצמתי את העיניים שלי, הייתי יכול להרדם ממש בשניה..
אבל.. אני לא רציתי. רציתי שהרגע הזה ימשך. אני יודע שברגע שארדם.. אני יתעורר רק למחרת בבוקר ואז אני כבר לא יהיה בידיים שלו ככה כל הזמן.
פתחתי את העיניים שלי והוצאתי את הראש שלי מהשמיכה.
YOU ARE READING
my little angel 2 *second generation*
Romanceצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
