גילגלתי את העיניים שלי וציחקקתי על ההבעות פנים המסכנות של יונג׳ון. הוא כל כך רצה שאני אנתק ואהיה איתו... אבל זה לא מנומס לנתק למישהו בזמן שהוא מדבר.
אז בשביל לנחם את יונג׳ון נשכבתי מעליו והנחתי את היד שלי על הלחי שלו וחייכתי אליו.
יונג׳ון הוריד את הידיים שלו לתחת שלי וחייך חיוך ערמומי.
'אוי לא אני חושב שאני כבר מכיר את החיוך הזה' חשבתי לעצמי ונאנחתי. יונג׳ון מחץ לי את התחת חזק והתחיל לנשק אותי כשאני עדיין בשיחה עם ג׳אנגבאה. הוא הפך אותי כדי שהוא ישכב מעלי ועכשיו האיבר שלו שוב נמצא בתוכי.
הוא זז לאט כמו שהוא יודע שאני אוהב. זה גירה אותי רציתי ממש לגנוח אבל ממש התאפקתי שלא "היונג~" גנחתי בלחישה.
"הלו?" שמעתי את הקול של ג׳אנגבאה מהטלפון "צ׳ין?"
יונג׳ון לקח ממני את הטלפון "הוא ידבר איתך אחר כך" הוא אמר ומיד ניתק.
התעוררתי בבוקר ומצאתי את עצמי במיטה שלי... לבד... לבוש בפיג׳מה שלי. שזה היה מוזר כי אני לא זוכר שחזרתי הביתה אתמול.. ויונג׳ון היה איתי? איפה הוא עכשיו? וגם אני לא זוכר שלבשתי את הפיג׳מה שלי... אני בוודאות הייתי ערום אתמול עם יונג׳ון.
או... שזה היה רק חלום?
לא. אין סיכוי.. זה רק מרגיש ככה.
אומה נכנס אלי לחדר והתיישב על המיטה שלי הוא נתן לי נשיקה קטנה על המצח וחייך "מה איתך מתוק שלי?"
"הכל בסדר אומה" חייכתי "בוקר טוב"
"בוקר טוב" אומה ענה והניח את יד על הבטן שלו שעכשיו לפתע שמתי לב שהיא ממש גדלה ביחס לאתמול.
"איך אתה מרגיש?" שאלתי עם חיוך.
"לא ממש טוב.. אני מאוד חלש. אפה יכעס אם הוא ידע שיצאתי מהמיטה אבל אני הייתי חייב לבוא להגיד לך בוקר טוב" אומה ציחקק.
"הינה אתה" אפה מיד הרים את אומה כמו כלה וחטף אותו מהחדר שלי. הורדתי את השמיכה ממני וקמתי להתארגן, הורדתי את הפיג׳מה שלי והתחלתי לשים לב שכל החזה שלי מלא בהיקים וגם האגן, הורדתי מיד גם את המכנסיים שלי וגם הירכיים שלי היו מלאים בסימני נשיכה סגולים.
"שטן מנובל" מילמלתי לעצמי. יש לו מזל שזה יום קר היום ואני יכול ללבוש בגדים שיסתירו את כל הסימנים האלה בלי למות מחום.
יונג׳ון לא הגיע היום לבית ספר שזזה נתן לי הזדמנות להיות קצת עם החברים שלי וגם להחליף כמה מילים עם ג׳אנגבאה בלי שהוא יברח בגלל שהוא מפחד מיונג׳ון.
"זה היה יום טוב. אתה רואה כמה שאתה רגוע בלי היונג׳ון הזה?" סנג שאל אותי בסוף היום כשהיינו בדרך הביתה.
"אבל אני דואג.. איפה הוא? למה הוא לא בא היום? אני מתגעגע אליו" נאנחתי.
"אחחח צ׳יני צ׳יני צ׳יני... מתי תבין שאתה לא מעניין אותו. אני עם סון במאה אחוז. יונג׳ון רק משחק איתך" סנג נאנח.
YOU ARE READING
my little angel 2 *second generation*
Romanceצ׳ין כבר בן 17 הוא בחר ללמוד בבית ספר של בני אדם לעומת אח שלו הגדול, סון שבחר ללמוד להיות שטן שומר. צ׳ין קיבל את הפנים של יונגי, הוא נורא דומה לו אבל הוא גם קיבל את האישיות המלאכית מג׳ימין כמובן. אין להם בן אהוב, אבל עם צ׳ין הם מסכימים לעצמם להיות...
