-ראיין-
סוף השנה כבר התקרב וכך גם חופשת הקיץ.
אווה, אני ושאר החבורה, תכננו לנסוע לאיזה מקום כולנו ביחד.
חשבנו אפילו לטוס, אם ההורים שלנו לא ישגעו לנו את השכל על זה.
אבל בכל מקרה היה עוד זמן עד שזה יגיע, וכרגע נישארו לנו עוד כמה שבועות עד לסיום הלימודים.
הערב הייתה לי תוכנית אחרת.עמדתי מחוץ לביתה של אווה, עם זר פרחים בידיי, וצלצלתי בפעמון.
מר גרין פתח את הדלת וחייך בנימוס כשראה אותי.
"ראיין, טוב שהגעת. אווה מתארגנת בחדר. בוא תיכנס."
הוא החווה בידו לתוך הבית והנהנתי בתודה.
"אני אלך לקרוא לה."
ניראה שבחודשים האחרונים הצלחתי לגרום אפילו למייקל גרין לא להתנגד למערכת היחסים שלי עם הבת שלו.
ניראה שסוף סוף הצלחתי לרכוש את אמונו.כעבור שתי דקות אווה הגיחה לסלון בחיפזון וחייכה אליי את החיוך המשכר הרגיל שלה.
"אווה," אמרתי כשסרקתי את גופה.
היא לבשה שמלת קולר שחורה וצמודה, שהגיעה עד לברכיים, ומעליה ז'קט שחור.
נעליה היו מגפיים שחורים גם כן, עם עקב קטן שניראה כאילו האריך את הרגליים שלה עוד יותר.
לעזאזל...
הרגליים שלה היו הדבר היפה ביותר שנתקלתי בו מהרגע שחזרה.
שיערה היה אסוף לזנב סוס כהה שחשף את פניה היפהפיות.
פניה היו נטולות איפור, אבל ניראה שסומק טבעי עטף אותן כשקלטה שבהיתי בה.
"את ניראת.... וואו." פלטתי בהתנשמות.
היא חייכה וסקרה את גופי מלמטה למעלה.
לא אהבתי לבוש אלגנטי ומהודר, אבל היום תכננתי לקחת אותה למסעדה, ורציתי שזה יהיה דייט מושלם, אז לבשתי חליפה במיוחד.
"גם אתה ניראה די טוב.." היא התקרבה אליי והתקרבתי אליה גם.
כאילו היה איזה מגנט שמשך אותי אליה בלי שום מאמץ.
"ברצינות. את יפייהפיה."
היא הסמיקה והטתה את ראשה הצידה כדי לבחון את פניי.
"מה זה?" שאלה.
"מה זה מה?"
"המבט הזה. על הפנים שלך."
"אה זה," נצמדתי אליה והורדתי את ראשי כדי לפגוש בשפתיה.
ניתקתי אותן ממנה לרגע ועניתי לה,
"זה המבט שלי כשאני מאוהב."
היא נשכה את שפתיה והפנתה את ראשה במבוכה.
"זה בשבילי?" שאלה כדי לשנות נושא.
חייכתי בתגובה למבוכתה, ולקחתי ממנה צעד אחורה.
"רק בשבילך." עניתי והושטתי לה את זר הפרחים שהחזקתי.
"תודה רבה. הוא מדהים."
מי שמדברת.
היא לקחה אותו מידיי ובהתה בעיניי בהשתהות.
"אני... אני אשים אותו בחדר."
היא כחכחה בגרונה ונעלמה במסדרון.
אווה חזרה כעבור רגע ושילבה את ידה בידי.
"קדימה. בוא נלך."אווה חגגה יום הולדת שש עשרה לא מזמן, והלכנו לטיול כדי לחגוג.
החלטנו להפוך את העניין הזה למסורת בכל פעם שיהיה לאחד מאיתנו יום הולדת.
לכן עכשיו רציתי לקחת אותה למקום אחר.
נסענו במכונית עד שהגענו למסעדה המתוכננת.
נכנסנו למסעדה והתיישבנו בשולחן שנשמר בשבילנו.
"יפה כאן." אמרה ובחנה את עיצוב המסעדה בהתעניינות.
"כן." עניתי.
בהיתי בעיניה הסקרניות ובפניה המושלמות וחייכתי.
"בהחלט יפה כאן."
YOU ARE READING
המניאק מספר אחת שלי
Romanceחזרתי. אחרי חצי שנה בעיר אחרת, חזרתי לאורלנדו. לבית הספר, לחברות, למורים וכמובן, גם אליו. הוא שונא אותי. אני שונאת אותו. הוא מניאק. הוא השפיל אותי. הוא פגע בי. ואני לא מתכוונת לסלוח, גם אם זה אומר שיאמלל את חיי... היום זה קורה. אני מתחיל את התיכון ה...