Broken dreams

פרק 6

                  

''מה השם שלך? שם ושם משפחה, אני רוצה לדעת מי שומר עליי'' אמרתי.

''קיריל, קיריל וקסלר'' הוא דיבר בפעם הראשונה, האם האחרונה?

''ואו..דיברת..'' אמרתי בהלם, יש לו קול עבה ומאוד גברי, מבטא רוסי קל..אולי בגלל שהוא אמר את השם שלו..

''בן כמה אתה?'' שאלתי והוא השתקק שוב, נו באמת!! למה הוא לא מדבר?

''אני לא אכעס עלייך אם תדבר..'' אמרתי והוא שתק.

''אתה יכול להנהן לפחות? סבבה, אל תדבר אבל תהנהן'' אמרתי והוא שתק.

''איפה למדת את תורת השמירה? בארמון של המלכה באנגליה?!'' שאלתי בהלם ונאנחתי.

ואז עלה לראשי רעיון..

''איה...אאיה...'' נאנחתי מכאבים והחזקתי את הבטן חזק והוא עצר את הרגל.

''אתה בסדר בוס?!'' הוא שאל בבהלה. ''חה! דיברת!'' צעקתי וצחקתי והוא המשיך לנסוע עם פנים אדישות ואפילו זועמות.

''זאב-זאב'' הוא אמר. יופי! רק עצבנתי אותו! אבל היי..הוא דיבר!!

''זה כאן'' אמרתי למקרה שהוא שכח והוא עצר את המכונית וירדתי ממנה והלכנו אל הבית שלי.

''לילה טוב'' אמרתי והוא שתק. ''אתה לא חייב להגיד לילה טוב בחזרה אבל זה יהיה מאוד נחמד מצדך'' אמרתי והוא המשיך לשתוק ואני נאנחתי ועליתי לחדר שלי, החלפתי בגדים..שוב בלי להסתכל על הפצעים ונשכבתי במיטה.

''לילה טוב לואי'' אמרתי לעצמי וכיביתי את האור ליד המיטה ועצמתי את עיניי, שקעתי בשינה עמוקה..

האפלה..היא שוב ממלאת את גופי וראשי, אני פוקח את עיניי, אני מביט בעצמי במראה, אבל אני לא הייתי אני..זה היה מישהו אחר. מאחורי קיריל..מתקדם אליי באיטיות.

הסתובבתי והסתכלתי עליו. ''הגיע הזמן למות..'' הוא אמר ועצמתי את עיניי.

''אבל מה עשיתי?'' שאלתי וקול ירייה נשמע, נתזי דם פגעו בקירות, הדם שלי.

ידי ירדה במורד הגוף אל כיוון הפגיעה, הנחתי את ידי על הפגיעה ועצמתי את עיניי.