Broken dreams

פרק 82

''לואי!'' הארי צעק וביצעתי בעור שלי חתך ארוך. ''תגיד שלום למה שיגרום לך לעוף מפה'' אמרתי בחיוך והסתכלתי על היד שלי שהתחילה לדמם.

''אתה חתיכת בנזונה!'' הארי אמר בכעס וחייכתי חיוך רשע.

''חצי דקה ואתה עף מפה'' אמרתי וניגשתי לטלפון של הבית. ''לא!'' הארי אמר וניסה לתפוס את הטלפון מידי, אני בינתיים חייגתי לאריק.

''תביא את הטלפון!'' הארי צעק. ''הלו?'' הארי ענה. ''דיי הארי תפסיק!'' צעקתי, הוא לא יודע שאריק ענה..

''לואי תביא לי את הטלפון עכשיו!'' הארי צעק. ''דיי תעזוב אותי! אתה מכאיב לי!'' צעקתי בכאב.

''תפסיק לשקר!'' הארי צעק. ''דיי כבר! אני לא משקר! דיי! זה כואב!'' אמרתי ובכוונה הפלתי את הטלפון על הרצפה.

''איה הארי! איה! תשחרר לי את היד! בבקשה! תעזוב את הסכין!'' צעקתי.

''על מה אתה מדבר?!'' הארי הסתכל מבולבל. ''הנה הארי עזבתי את הטלפון! בבקשה תעזוב את הסכין!'' אמרתי וחייכתי אליו. ''אתה חולה נפש..'' הוא אמר בגיחוך.

''איה הארי! זה כואב! פאק!!!'' צעקתי כאילו הארי חתך אותי כרגע ודרכתי על הטלפון ככה שהשיחה נותקה.

ביי ביי הארי.

''אתה גמור..'' אמרתי בחיוך. ''אתה פשוט חולה נפש! צריך לאשפז אותך!'' הארי אמר.

''אני לא חולה נפש, אני איש חכם'' אמרתי בחיוך והתיישבתי על הספה.

''איש חכם? אתה כרגע נכנסת לפרנויה מולי!'' הארי אמר ועשיתי לו עם האצבע זין.

''אתה תבין..'' אמרתי בחיוך ונשכבתי על הספה... הזמן רק צריך לעבור והכל יהיה טוב.

הזמן עבר... עבר לאט אבל עבר... היו דפיקות בדלת.

''שואו טיים'' מלמלתי לעצמי בחיוך, הארי פתח את הדלת ואני עשיתי את עצמי מתעסק בפצע שלי.

''הארי..'' שמעתי את קולו של אריק, הסתכלתי על הדלת 'בפליאה'.

''היי אריק..'' הארי אמר והסתכל מוזר על 2 שוטרים שהיו ליד אריק בנוסף לבוס של הארי..פשש אריק הביא שוטרים..

''לואי אתה בסדר?!'' אריק ניגש אליי. ''קצת מפוחד, אני שמח שבאתם!'' אמרתי וחיבקתי את אריק.

''הוא פגע בך?!'' אריק שאל והנהנתי. ''היי היי היי!'' שמעתי את הארי צועק וראיתי שהשוטרים שמו עליו אזיקים.

''זה היה פשוט סיוט..'' אמרתי ופרצתי בבכי. ''הוא שקרן! הוא עובד עליכםם! הוא עובד על כולם!'' הארי צעק.

''אני לא רוצה לשמוע שום מילה'' הבוס של הארי אמר. ''בוס הוא משקר! אני נשבע לך! הוא חתך את עצמו!'' הארי צעק. ''שום מילה'' הבוס שלו אמר.