Broken dreams

פרק 15

''בוקר טוב'' אמרתי לקיריל שעמד כרגיל ליד הדלת וכרגיל לא החזיר לי ברכה.

''קפה?'' שאלתי מתוך הרגל ובכל זאת הכנתי לשנינו.

''תודה שישנת איתי בלילה'' אמרתי במבוכה, זה כבר נהיה הרגל, אני חולם סיוט, הוא מתעורר ומצטרף אליי למיטה.

קיריל הנהן וחייכתי אליו.

''אני לא אבין אותך לעולם, אתה מדבר! אתה יודע לדבר! אבל רק לפעמים..למה?'' שאלתי.

''שכאין לך משהו חכם להגיד, אל תגיד'' הוא ענה לי, פעם ראשונה שאני שואל שאלה והוא עונה! תודה לאל!!!!

''אבל מאיפה אתה יודע שהוא לא חכם? זה אני צריך לפתח במוח לא?'' שאלתי והוא לא ענה.

''טוב..הבנתי אותך, אתה חושב שאתה מטומטם אז אתה מעדיף לא לדבר'' אמרתי ומזגתי מים לכוסות שלנו והוא הצטרף לשבת ליד השולחן.

''אני רוצה היום לנסוע לבית ספר של קרוליין'' אמרתי לו והוא הנהן.

''אני רוצה לעשות לה הפתעה, לפצות על הטעות שעשיתי'' אמרתי.

''זה לא בטיחותי'' הוא אמר בשקט.

''מה לא בטיחותי? אלה ילדים בתיכון...אפ'חד שם לא עם רובה או סכין...אני אכנס אגיד שלום ואצא'' אמרתי בחיוך קטן ושתקנו.

''אני מצטער על אתמול...שצעקתי עלייך..'' אמרתי בשקט, אני באמת מרגיש נורא עם עצמי, הוא לא אשם בשום דבר הריי, להפך...הוא רק ניסה לעזור.

''אתה רוצה לספר לי?'' הוא שאל והנדתי בראשי.

''אני מעדיף לשכוח...'' אמרתי בחיוך קטן.

''אני ראיתי את שנייכם על הספה'' הוא אמר לפתע והרגשתי את הסומק על הלחיים שלי, הוא ראה אותנו ולא אמר שום דבר?

''קיריל...בבקשה...אל תגיד את זה יותר'' אמרתי ושמתי את הכוס בכיור.

''טוב אני עולה להחליף בגדים ולסדר את השיער, תהיה מאורגן עוד 7 דקות לתזוזה'' אמרתי ועליתי למעלה עם הקביים וירדתי שאני מאורגן ליציאה שהיא יותר מללכת לבית של אחד הבנים שזה אומר בגדים יותר רשמיים ונורמאלים.

''אתה מוכן?'' שאלתי והוא שתק, אני מניח שזה כן.

''טוב בוא..'' אמרתי ויצאנו מהבית, נכנסתי לרכב של קיריל ונסענו לבית ספר העירוני בו קרוליין לומדת.

''טוב אתה בא איתי?'' שאלתי שאלה רטורית וקיריל יצא מהרכב ועזר לי לצאת.

''זה יהיה זריז...אל תדאג'' אמרתי. ''אני לא שמח מזה'' הוא אמר בקשיחות וניגשתי לשומר בכניסה.

''אני מבקש לראות את קרוליין בקהם, אמא שלה שלחה אותי'' שיקרתי לשומר, אני צריך להיכנס איכשהו לא?