פרק 37

603 52 134
                                    




                  

''עכשיו לי ולקיריל נשאר להתחתן'' אמרתי בחיוך והסתכלתי על קיריל.

''אתה מציע לי נישואים לואי טומלינסון?'' קיריל שאל בהרמת גבה.

''ונגיד ואני אומר כן...מה התשובה שלך?'' שאלתי, אוקי..שיחה קצת מוזרה.

''אתה הצעת לי נישואים כרגע?'' קיריל שאל בחיוך קטן.

''יודע מה? כן..אני מציע לך נישואים'' אמרתי בהחלטה וקיריל נישק את הלחי שלי, הלב שלי דפק בצורה בלתי מוסברת.

''לואי....תהיה יפה ותסתום'' קיריל אמר בחצי חיוך והרגשתי את הנפילה הזאת של הגוף..הוא סירב...רגע..מה עובר עליי?! פאקינג הצעתי לו נישואים!

''אני אסתום'' אמרתי בשקט וניסיתי להשאיר את החיוך על הפנים שלי..אבל זה היה חיוך מזוייף..מה עובר עלייך לואי?

''אוקי.. מביך..'' קרוליין אמרה.

''מאוד..אני....הולך להכין לשתות, מישהו רוצה משהו?'' אמרתי והקפצתי את רגלי.

''לא..'' שניהם ענו.

''אני כן...אז אמ...קיריל תישאר כאן'' אמרתי וברחתי מהחדר, נשענתי על הקיר מול הדלת ודפקתי את הראש בקיר..מה זה היה לואי?! מה?!

רגע...אני הצעתי כרגע נישואים..לקיריל! ואני רציתי שהוא יענה כן? אני לא יודע מה רציתי שהוא יענה לי...אבל הוא סירב..הוא לא ממש סירב,
הוא לא ענה כלכך..אני חושב שהלחצתי אותו כמו שהלחצתי את עצמי.

טוב..לשטוף פנים...

הלכתי למטבח ומזגתי לעצמי כוס מים קרים ושתיתי אותם, היד שלי רעדה..לעזאזל מה קרה שם בחדר?

נייל..אני צריך את נייל..

שלפתי את הפלאפון שלי וחייגתי את מספרו של ניילי.

''מה קורה?'' נייל שאל איך שהוא ענה. ''אני לא יודע....אני ממש לא יודע..'' אמרתי ברעד.

''אוקי מה קרה? קרוליין בסדר?'' נייל התחיל לדאוג.

''כן..היא...היא בסדר..אני פשוט..'' אמרתי ונאנחתי.

''אז מה קרה? לואי אתה מלחיץ אותי'' נייל אמר. ''אני חושב שהצעתי לקיריל נישואים'' אמרתי ונייל שתק.

''נישואים?'' נייל לחש. ''אני...אני בהלם מעצמי..אני עוד רועד'' אמרתי בלחש.

''ומה הוא ענה? הוא ענה? מאיפה זה בא?'' נייל שאל.

''אני לא יודע..אני חושב שהוא סירב..ברור שהוא סירב! אנחנו יחד אפילו לא חודש..פאק מה חשבתי לעצמי אני כזה אפס'' אמרתי ודמעות עלו לעיניים שלי.

''לואי תירגע..'' נייל אמר. ''איך להירגע? כמה מטומטם אני יכול להיות? אוי נייל זה כל כך הולך להרוס עכשיו את הקשר שלי עם קיריל..הוא סירב לי! למה בכלל חשבתי שהוא יסכים? נייל אני אדיוט'' אמרתי ומספר דמעות ירדו מעיניי. אני חושב שככה מרגיש התקף חרדה. או שאני פשוט אידיוט.

Broken dreamsWhere stories live. Discover now