פרק 51

573 50 54
                                    



''כן אני מגיע לשם'' אמרתי. ''תשחרר אותנו, תחתוך את החוט עם הסכין'' קיריל אמר והצלחתי לקחת את הסכין מהכיס שלו.

''שלום לכן בנות חמודות שלי'' הבחור ממקודם פתאום נכנס לחדר. ''תכניס אותה'' קיריל לחש והכנסתי בחזרה את הסכין לכיס של קיריל.

''איך היה להיות קרובים כלכך אחד לשני במשך כל הזמן הזה?'' הבחור ההוא שאל.

''סיוט'' קיריל נאנח.

''אתה מוכן להרחיק אותו ממני?!'' שאלתי בכעס. ''להרחיק אותו ממך?! אבל אתם כל כך אוהבים'' הוא חייך.

''אני נגדו בוס! למה אתה לא מבין את זה?!'' קיריל צעק בכעס...לעזאזל זה כלכך מבלבל.

''שחררו אותו" הוא הצביע על קיריל. " אבל תחזיקו אותו רגע'' הבחור נתן פקודה ל2 בחורים והם ניגשו לקיריל ושיחררו אותו אך השאירו אותי כבול.

''תעמוד פה'' הבחור אמר וקיריל נעמד שהוא בוהה בי.

''אם אתה באמת נגדו אני רוצה לראות את הפנים שלו מדממות קיריל'' הבחור אמר, אוקי..מה?!

''אחרת אתה תהרוג אותו?'' קיריל שאל. ''את שניכם..אבל זה לא אמור להפריע לך נכון? אתה הריי לטובתנו'' הוא אמר.

''אבל הפנים שלו כבר מדממות!'' קיריל אמר. ''קדימה קיריל...'' הוא אמר ו2 בחורים העמידו אותי והחזיקו אותי חזק.

קיריל התקדם אליי ותפס לי בפנים. הוא הסתכל בעיניי במבט מתנצל ושלח את ידו לתוך פניי, עפתי אחורה בכאב והם הרימו אותי, זה כאב! זה כלכך כאב!

''עוד'' הוא ציווה עליו וקיריל העיף לי עוד אגרוף והשפלתי את ראשי. ''עוד!'' הוא אמר בקול יותר תוקפני וקיריל העיף לי עוד אחד והתחלתי להשתעל דם.

''עזבו אותו'' הבחור אמר ו2 הבחורים שחררו אותי ונפלתי על ברכיי משתעל.

''הוא בסדר..'' הבחור אמר ושחררו את קיריל.

''תודה בוס, אני לא מאמין שחשבת בכלל שאני אהיה עם הדבר הזה'' קיריל אמר ושפשף את ידו, הרגשתי את טיפות הדם נוזלות על הפנים שלי.

''שיחקת את זה מעולה, מה אני אגיד? אולי אתה לא כזה שקרן גרוע'' הוא אמר וקיריל חייך אליו, זה היה חיוך אחר... שונה. מפחיד יותר מכל מבט שאי פעם ראיתי את קיריל נותן למישהו.

''אז מה נעשה עם הבחור הזה?'' הבחור שאל והרים אותי לרגליי בעזרת שיערי.

''עאאא'' צעקתי בכאב והתרוממתי יותר כדי שזה לא יכאב.

''אל תהרגו אותו עדיין...'' קיריל אמר. ''צודק...אנחנו נתעלל בו קודם'' אמר הבחור וזרק אותי אחורה.

''אני חייב להשתין, אני יכול ללכת?'' קיריל שאל והבחור הנהן וקיריל נעלם מהחדר.

''אז... לואי... מה שלומך?'' הוא שאל בחיוך. ''נפלא, אני חייב להודות'' אמרתי בקול גועלי והוא העיף לי אגרוף לבטן.

Broken dreamsWhere stories live. Discover now