פרק 12

937 77 157
                                    

בוקר. אני מתעורר משנתי. אני עדיין בתוך זרועותיו החזקות והמגנות של קיריל.

תזוזה קטנה שלי והוא התעורר ושיחרר את ידיו מגופי במבוכה כאילו ליל אמש היה בחוסר מודעות מוחלט.

''בוקר טוב'' לחשתי, קמתי מהמיטה וסידרתי את שיערי. קיריל שתק כהרגלו וקם גם הוא מהמיטה.

''קיריל רציתי להגיד לך תודה..'' אמרתי לו והבטתי בעיניו, מבטו היה קשוח ואדיש כאילו הוא הצטער על זה שהוא חיבק אותי, אולי הוא רואה בזה כשבירת קרח שזה אומר שבירת העקרונות שלו.

''אל תהרוג את עצמך מבפנים, עשית משהו טוב למעני, תודה'' אמרתי וירדתי למטה.

הרתחתי מים לקפה ושיפשפתי את עיניי, קיריל ירד גם הוא למטה.

''מתחשק לך להכין לנו קפה? אני הולך לצחצח שיניים'' אמרתי ועליתי למעלה, אם הוא יכין מה טוב, אם לא..לא נורא נכין לבד.

ציחצחתי את שיניי והסתכלתי על הרצפה, איפה שישבתי אתמול בלילה, הצלחתי לדמיין אותי יושב שם ובוכה כמו מפגר.

''אדיוט'' אמרתי ללואי שישב ליד הקיר ובכה ובעטתי בו, הוא כמובן נעלם כי הוא רק דמיון והרגל שלי פגעה בקיר בעוצמה.

''פאקקקקק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!'' צרחתי בכאב אדיר והתמוטטתי על הרצפה בעוד אני מחזיק את רגלי חזק, גלי חום מטורפים עברו בגופי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי חוץ מלצרוח מכאב, דלת השירותים נפרצה וקיריל נכנס לתוכם במהירות.

''בוס!'' הוא צעק בדאגה ואני לא יכולתי לענות רק להתפתל מכאב.

''מה קרה?!'' הוא צעק שוב ועצמתי את עיניי.

''הרגל!!!!!'' צרחתי בכאב והוא הסתכל עלייה וראיתי את מבט הכאב על עיניו משהו שלא עודד אותי כל כך.

''צריך לקחת אותך למיון'' קיריל אמר ונאנחתי מכאב.

''תנסה לעמוד'' הוא אמר וניסיתי לקום מהרצפה וכאב יותר חד תפס את כל גופי וקרסתי על הריצפה במכה. ''טוב אין מה לעשות, תחזיק אותי חזק'' הוא אמר והרים אותי על ידיו כאילו הייתי נוצה, תפסתי בצווארו חזק והוא הוריד אותי למטה.

''רגע! אנחנו בבוקסר! צריך לשים על עצמנו משהו!'' אמרתי והוא הניח אותי על הספה ורץ למעלה, הוא חזר שהוא לבוש ועם בגדים בשבילי בידיים שלו, שמתי עליי את החולצה והוא עזר לי עם המכנס.

''זה כל כך כואב'' נאנחתי מכאב והחזקתי את רגלי.

''אמבולנס'' הוא אמר וניגש לטלפון והביא לי אותו, התקשרתי לאמבולנס והם אמרו שהם בדרך.

''קרח..'' אמרתי והוא רץ למקפיא והביא מספר קוביות קרח בשקית והניח בזהירות על הרגל שלי אבל זה כאב כלכך וצרחתי מכאב והרחתי את הקרח.

Broken dreamsWhere stories live. Discover now