Broken dreams

פרק 77

''אז..'' שרה הפסיכולוגית שאלה. ''אז..'' עניתי לה, ישבנו בשתיקה במשך כמה דקות, אני לא דיברתי והיא לא שאלה, היא כבר התייאשה ממני לדעתי.

''אתה המטופל הראשון שלי שזאת הפגישה השביעית שלו והוא עדיין לא מוכן להגיד שום דבר'' היא אמרה. ''זה אני, מיוחד'' אמרתי בחיוך קטן ולא גאה.

''זה לא טוב לשמור בבטן דברים'' היא אמרה. ''לא נורא'' אמרתי.

''אתה חייב להתחיל להיפתח לואי, אם לא בפניי אז בפני מישהו אחר, יש לך מישהו אחר לספר לו מה עובר עלייך?'' היא שאלה והנדתי בראשי.

''מה עם השומר ראש? החברים שלך?'' היא שאלה. ''אין לי חברים, חברים שלי רק משלמים עליי וזהו, הם שונאים אותי'' אמרתי והיא נאנחה.

''למה הם שונאים אותך?'' היא שאלה. ''כי פגעתי בהם'' אמרתי. ''אוקי..זאת התקדמות'' היא אמרה.

''זה לא התקדמות, זה ידוע שאני פוגע בהם, אני פוגע בכולם'' אמרתי.

''שאלת את עצמך פעם למה?'' היא שאלה. ''פעם אחת? אני לא מפסיק לשאול את עצמי את זה'' אמרתי.

''תראה לואי, אתה חייב להתחיל להיפתח, כל מה שאתה תספר פה ישאר פה'' היא אמרה.

''כן והוא ישאר גם פה'' אמרתי והצבעתי על הלב שלי.

''נכון, אבל זה ישחרר קצת את הרגשות שלך, זה יגרום לך להרגיש יותר טוב'' היא אמרה.

''טוב לי בלי לספר כלום'' אמרתי. ''אוקי... טוב אז נדבר בכלליות יותר... מה עם בת זוג?'' היא שאלה.

''לא סיכמנו כבר בפגישה הראשונה שאני חולה מין?'' שאלתי.

''גם לחולי מין יש רגשות ובחורה על הכוונת, אחת שהם רוצים ממנה יותר מסתם סקס'' היא אמרה.

''אין לי כזאת..'' אמרתי. ''הייתה אחת כזאת?'' היא שאלה. ''אפשר להגיד..'' אמרתי

 קיריל.. אבל הוא לא בחורה.

''ומה קרה איתה?'' היא שאלה. ''מוות'' עניתי והיא עצמה את עיניה.

''איך מוות?'' היא שאלה ופקחה את עיניה. ''רצח, רצח אכזרי'' עניתי ושרה הסתכלה עליי בהלם, היא התחילה להבין את הסיבה שאני סגור בתוך עצמי.

''אני מבינה שאתה לא רוצה לדבר גם על זה'' היא אמרה. ''ניחוש יפה'' אמרתי והיא נאנחה.

''אתה צריך לדבר על זה.... אני יכולה לשאול איך קראו לה?'' היא שאלה ושתקתי, זה בסך הכל שם... אבל השם הזה יגיד את הכל..

''אני יכולה?'' היא שאלה ונאנחתי, זה גם ככה ישאר רק פה.

''קיריל'' עניתי בשקט והיא זזה במבוכה בספה שלה. ''קיריל..'' היא חזרה אחרי שמו והייתה ממש במבוכה מהעניין. ''לא הייתי צריך להגיד את זה'' הצטערתי על העובדה שאמרתי את שמו.