Broken dreams

פרק 23

קיריל בהחלט היה שם..הוא עמד מול המראה עם מבט מהסס על פניו, בידיו הוא החזיק אקדח כסוף ומאיים..הוא רעד מאוד וכיוון את האקדח לביטנו.

''קיריל?!'' שאלתי במהירות וקיריל כיוון את אקדחו אליי במהירות.

''הולי שיט!'' צעקתי בבהלה. ''לואי!?'' הוא צעק בהלם וזרק את האקדח לכיור.

''מה זה היה?!'' צרחתי. ''מה אתה עושה פה?! מתי התעוררת?! איך הגעת לכאן?! למה קמת מהמיטה?!'' קיריל שאל מיד.

''מה זה היה עכשיו?! למה ניסית להרוג אותי?!'' שאלתי מתנשף.

''אני לא ניסיתי להרוג אותך..לא הייתי לוחץ על ההדק..זה היה רלפקס'' הוא אמר.

''מה אתה עושה כאן בשעה הזאת!?'' שאלתי בהלם והחזקתי את הבטן שלי.

''זה בדיוק מה שאני צריך לשאול אותך..אסור לך לקום מהמיטה! תחזור למיטה'' הוא אמר.

''אני לא מסוגל..כואב לי מידי'' אמרתי וקיריל ניגש אליי ועזר לי ללכת לכיוון המיטה, כל צעד כאב כמו לא יודע מה.

''קיריל מה עשית שם עכשיו?!'' שאלתי בהלם והתיישבתי בזהירות על המיטה.

''סתם אני..אממ...סתם'' הוא אמר.

''למה כיוונת לעצמך אקדח?! למה בכלל היית בשירותים עם אקדח?!'' שאלתי.

''כי..אמ...אני....אבל...אמ...סתם...ו...אממ..'' הוא גימגם, מה עובר עליו?!

''ניסית להתאבד נכון?'' שאלתי מאוכזב. ''מה? לא...מה...אבל..בחיים לא!'' הוא אמר.

''למה ניסית להתאבד? בגללי?'' שאלתי בעצב.

''לא ניסיתי..ו...אבל..'' הוא אמר בהיסוס. ''אם לא ניסית למה כיוונת לעצמך אקדח לבטן!?'' שאלתי ושילבתי את ידי.

''אני..אמ......ו....'' הוא שוב גמגם. ''אתה מוכן לדבר?! כמעט הרגת אותי שם!'' צעקתי עליו.

''לא הייתי יורה לואי..אני...קמתי כי לא הצלחתי לישון..ו...סתם ניסיתי לראות איך אתה שרדת..ראיתי הרבה פציעות אבל אף אחד לא שרד פציעה כמו שלך..'' הוא אמר.

''אה אז חשבת לירות בעצמך כדי לנסות להבין מה קרה לי?!'' שאלתי בהלם.

''לא..רק ניסיתי לראות איפה שמו את האקדח...מצטער אם הבהלתי אותך'' הוא אמר והתיישב על הברכיים מולי.

''אתה לא היית מתאבד נכון?'' שאלתי בעצב. ''כן..ברור'' הוא אמר. ''תבטיח לי'' אמרתי והוא הביט בעיניי.

''אני מבטיח'' הוא אמר בטון שקט.

''למה לעזאזל כיוונת אליי אקדח?!'' שאלתי והוא התיישב לידי.

''זה היה רפלקס..לכוון את האקדח למקום שממנו אתה שומע רעש'' הוא אמר.

''רפלקס של מה?! קומנדו?!'' שאלתי בהלם.