שנאה או אהבה?

שנאה או אהבה?-פרק 3

עדיין נקודת המבט של חן:
הלכנו במסדרון לכיוון חדר המנהל וכולם בהו בנו כאילו נפלנו מהירח.
כולם נראו פה סנובים מתנשאים בדיוק מהסוג אני שונאת 'מזל שאני לא פה לבד' חשבתי לעצמי. נכנסנו לחדר המנהל והוא היה כזה חמוד ומצחיק, לפחות המנהל סבבה פה כי המורות נראות שטן, הוא נתן לנו מערכות ומפתחות ללוקרים
הכנסנו את הספרים והמחברות הצצתי על המערכת ורציתי למות "על הבוקר מתמטיקה מה הם רוצים להרוג אותי! ?" אמרתי לבנות והן הסתכלו עליי ביאוש.
עדן הייתה בחמש יחידות הגאון הזאת ואני וליטל היינו בארבע.
"כבר בהתחלה אתן נוטשות אותי? זה לא פייר" אמרה עדן ואני וליטל צחקנו עליה "תקשיבי כולה 45 דקות תסבלי וניפגש ספסלים שראינו בכניסה" אמרתי ונתתי לעדן נשיקה בלחי והתפצלנו.
הבית ספר הזה ממש קטן אז מצאנו בקלות התיישבנו אחת ליד השנייה והשתעממנו כל השיעור אז שיחקנו איקס עיגול וכמובן שניצחתי.
הלכנו לכיוון הספסלים ופגשנו את עדן באמצע "נו איך היה?" שאלנו אותה "כרגיל" אמרה ועשתה צורה של אקדח וכיוונה לראשה ועשתה כאילו ירתה בעצמה ואני וליטל צחקנו.
ישבנו על הספסלים ואני ישבתי באמצע על החלק שנשענים עליו למעלה וסיפרתי לבנות על השמלה המדהימה שראיתי בקניון אתמול.
ראיתי חבורה מתקרבת אלינו אבל לא התייחסתי במיוחד.
"אני מבין שאתן חדשות אז נסלח לכן הפעם, אבל כדאי מאוד שתזיזו את עצמכן מהספסל שלי" פתאום ניגש אלינו אחד הילדים כשהשניים האחרים היו מאחורי, 'דווקא נראה לא רע' חשבתי לעצמי ואמרתי "אבל בא לי לשבת פה, יש מלא ספסלים מסביב שבו שם" אמרתי והמשכתי לספר לבנות"אז בקיצור היא שחורה מלמעלה..." התחלתי להגיד עד שהוא קטע אותי ואמר "מה זה?! למה מי את חושבת שאת יאללה עופי לי מהמקום" הוא אמר, קמתי לעברו ואמרתי...