שנאה או אהבה?

שנאה או או אהבה?- פרק 38

נקודת המבט של לירוי:
"אהההה" צרחתי כשיצאה מהחדר תוך כדי שאני מעיף את הכריות מהמיטה 'איך היא תמיד מצליחה לשגע אותי!' כעסתי על עצמי שכל פעם אני נופל לחיוך המתוק שלה "מה קרה?" נכנסה אורלי בלחץ "תאמיני לי אורלי, אני לא יודע מה אני יותר, אוהב אותה או שונא אותה" אמרתי בייאוש "לא ידעת שזה בא ביחד?" אמרה כשהרימה את הכריות מהרצפה ויצאה מהחדר.
'לא נראלי אני אלך היום לבית ספר, לא יכול לראות את הפרצוף שלה' אמרתי וחזרתי למיטה שפתאום נראתה לי כלכך לא נוחה.
נקודת המבט של חן:
'שיט איך זה קרה' חשבתי וטרקתי את הדלת של החדר שלי והתחלתי ללכת מימין לשמאל תוך כדי שאני תופסת את הראש. "את בסוף תהרגי אותו" אה אמא שנכנסה בעדינות בדלת "אני לא יודעת איך זה קרה בכלל" אמרתי בלי להפסיק להסתובב "דיי את עושה לי סחרחורת" אמרה לי אמא ותפסה אותי חזק.
הסתכלתי עליה והתחלתי לבכות, הנחתי את ראשי על כתפה "את יכולה להסביר לי למה כל פעם שאני מנסה לעשות טוב יוצא לי עקום?" אמרתי תוך כדי בכי "תסתכלי עליי" אמרה והרימה לי את הראש "תעשי רק מה שטוב לך!" אמרה ואני הנהנתי "טוב לי להישאר בבית היום" אמרתי והיא הנהנה "בסדר, תעשי את היום שלך עם בן" אמרה ואני נשקתי ללחייה "אפשר אחך כך לעבור מפה?" שאלתי בלחש "מה שאת רוצה ילדה שלי" אמרה ויצאה מהדלת.
הוצאתי את ראשי מהחדר למסדרון "בן, השגתי לך חופש היום, אתה חייב לי" צעקתי "יש" שמעתי קריאת התלהבות מהחדר של בן, חייכתי וטרקתי את הדלת.
קמתי בסביבות 11:00 בבוקר והלכתי לחדר של בן שעדיין ישן "בנצוק, יאללה קום בא לי היפה והחיה" אמרתי לו ונכנסתי מתחת לשמיכה שלו וחיבקתי אותו "חמש דקות" מלמל "טוב" אמרתי ונרדמתי.
"מה השעה?" התעוררתי משאלתו של בן, שפשפתי את עיניי והסתכלתי על הממיר "12:30" אמרתי וקמתי בבהלה.
"דפקת את האמא של השינה, יאללה קום" אמרתי וניערתי אותו.
קמנו, הכנתי לו ארוחת בוקר מהסרטים וישבנו מול הספה עם פוכים "היפה והחיה" אמרתי והסתכלתי על בן והוא הנהן ושם את ראשו על רגליי.
הסרט התחיל להתנגן ובערך באמצע הסרט נשמע צלצול פעמון "מי זה יכול להיות?" אמרתי והסתכלתי על השעון בפלאפוןמ"רק 13:00" אמרתי ובן עשה פרצוף של לא יודע, עצרתי את הסרט וקמתי מהספה.
פתחתי את הדלת וראיתי שם את ירון "ירון? , מה אתה עושה פה?" שאלתי והוא התחיל לצחוק כמו מפגר "אני אוהב אותך, את כזאת יפה!" אמר ופתאום קלטתי את בקבוק הוודקה בידו "חן, מה קורה עם הסרט?" צעק לי בן מהסלון "בן בן, תלך לחדר המשחקים ותפעיל את הפלסטיישן אני כבר באה" צעקתי לו מבלי להוריד את מבטי מירון "לך הביתה, תעשה לי טובה, תתקשר אליי שאתה סחי" אמרתי והתחלתי לסגור את הדלת אך הוא עצר אותה עם ידו "יפה שלי, את יחידה ומכושפה שלי" התחיל לשיר בצעקות, שמתי את ידי על פיו והכנסתי אותו פנימה וסגרתי את הדלת "למה את לא אוהבת אותי? מה? לא תמכתי מספיק? לא אהבתי מספיק? אני לא יפה? אין. לי מספיק שרירים? מה? תגידי ואני אשנה" אמר והסתכלתי עליו ברחמים "די עם השטויות שלך, אתה שיכור מהתחת עכשיו, לך תתקלח ואני אדבר איתך שאתה צלול" אמרתי "לא! , את תגידי לי עכשיו!" הפציר "לא זכור לי שאני עובדת אצלך, עכשיו בבקשה תצא" אמרתי והסתובבתי לכיוון הדלת והוא חיבק אותי מאחורה בחוזקה "ירון! , אתה מכאיב לי דיי" צעקתי בקולי קולות והוא התחיל לנשק אותי בצוואר "מה? , לא נעים" שאל בחיוך ממזרי "נוו דייי, תלך ממני" צעקתי כשניסיתי לנתק אותו ממני ללא הצלחה, הוא סובב אותי והצמיד אותי אליו בחוזקה "עכשיו את שלי" אמר וחייך "דיי בבקשה! ירון!" ניסיתי להתנגד אבל הוא התחיל לנשק אותי בכל הגוף הוא תפס אותי בחוזקה וניפץ את בקבוק הוודקה על הרצפה.
נאבקתי בו וניסתי להתנגד אך הוא הצליח לשרוע לי את הפיג'מה והתחיל לנשק לי את הציצי.
"דיי, בבקשה אני מתחננת"