שנאה או אהבה?- פרק 14

1.1K 44 0
                                    

אח שלי" אמרתי לילד החדש ונתתי לו כיף חברי.
"איך קוראים לך בכלל גבר?" שאלתי "רוי" אמר והושיט לי את ידו "לירוי" אמרתי ולחצתי לו את היד אבל התרכזתי רק באחותו שהתעלמה ממני. לא יודע למה, אבל זה עיצבן אותי מאוד.
"בוקר טוב!"אמרתי והיא המשיכה להתעלם אז שלחתי את שי והוא משך אותה מהתיק עד שהגיעה אליי "מה אתה עושה?" אמר רוי ודחף את שי ממנה והיא עמדה בשוק.
"אל תיגע בה! זאת אחותי!" .
קלטתי שהיא עם אוזניות ובגלל זה לא ענתה. היא הורידה את האוזניות בעצבים ופנתה לשי "מה אתה רוצה?" צעקה גם היא על שי "לירוי בירך אותך בבוקר טוב, את לא מתכוונת להחזיר לו?" שאל בקול מאיים.
היא הסתכלה עליי ואמרה "לא" והחזירה את האוזניות לאוזניים והתקדמה אל תוך בית הספר.
"פעם אחרונה שאתה עושה לה את זה!" אמר רוי בקול מאיים, דחף קלות את שי, והלך לכיוון המחששה.
"שמעת אותו" אמרתי לשי והתקדמתי לכיוון המחששה גם אני.
ישבתי ליד רוי "סליחה אחי, אבל תקשיב אני באמת מכבד אותך אבל ראיתי איך היא מתנהגת אליי, אני לא יכול לתת לזה לקרות, אני ניסיתי לדבר אליה יפה אחרי שביישה אותי מול כל בית הספר ואני שתקתי לה כי אני מכבד אותך אחי, אבל כמה אפשר?"
אני אף פעם לא מתנצל, אבל התנצלתי כי ידעתי שאם מישהו היה עושה את זה לאחותי הוא היה כבר ממזמן מתחת לאדמה.
"צודק אחי, אבל מה העניין שלך איתה? מה אכפת לך אם היא לא אומרת לך בוקר טוב?"
לא ידעתי מה להגיד לי כי תאכלס הוא צודק, אבל אני לא יודע מה יש בילדה הזאת שכל הזמן מושך אותי אליה.
"פעם הבאה פשוט אל תגיד לה, אל תתעסק איתה והיא לא תתעסק איתך..."
הנהנתי לעברו ואמרתי "אחי באמת שאין לי עניין איתה, אני פשוט רוצה להסתדר בלי קשר לאחותך" אמרתי ויצאתי מהמחששה מבלי ללת לו להגיב.
"בואו ניכנס לרותי נעשה קצת צחוקים" אמרתי לשי וליאור שחזרתי מהמחששה והתקדמנו לכיוון הכיתה.
כשנכנסנו ראיתי את החדשה יושבת ומציירת בשקט בצד הכיתה.
'איזה יפה היא' זה הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו
"רותי? מה קורה נשמה? התגעגת אליי?" נכנסתי באמצע השיעור.
"אדון לירוי? מה קרה שזכינו בנוכחות שלך בכיתה?" שאלה "את יודעת, יש פה כמה חדשות שעושות חשק להיכנס" אמרתי וקרצתי לחדשה והיא גלגלה עיניים.
התקדמתי לעברה וראיתי שהיא יושבת לבד ובאתי להתיישב והיא הניחה את ידה על הכיסא"יושבים פה" לחשה "נכון, אני" אמרתי הוזזתי לה את היד והתיישבתי.
היא גלגלה עיניים וחזרה לצייר.
"לירוי" הצגתי את עצמי והושטתי את היד היא הסתכלה עליי במבט העצבני שכבר הספקתי להכיר מקרוב ולא התייחסה בכלל למה שאמרתי "את יודעת עכשיו זה הקטע שאת מציגה את עצמך" אמרתי "ואם לא בא לי?" אמרה במבט מאיים " את לא חייבת, אני לא כופה את עצמי על אף אחת" אמרתי והרמתי ידיים "טוב די, חן ולירוי החוצה!" צעקה רותי "מה? אבל לא דיברתי בכלל! זה לא פייר" צעקה החדשה ואני ציחקקתי "החוצה אמרתי!" אמרה, ואני וחן (מסתבר) קמנו ויצאנו מהכיתה.
"חן, בסוף גיליתי" אמרתי והיא נתנה לי מכה לחזה שלא ממש הזיזה לי "מה הבעיות שלך?" צעקה "את" החזרתי לה"מה? מה אתה רוצה ממני?" אמרה ושילבה את ידיה בעצבים "את יפה שאת כועסת" אמרתי והיא נתנה לי עוד מכה "נוו אין לי עצבים אלייך, למה אתה נטפל אליי? תרד ממני כבר!"צעקה "תקשיבי, אין לי שום עניין איתך אחיך הוא אחלה גבר ואני לא רוצה שיהיה טאקלים איתו" אמרתי וראיתי את הוריד במצח עוד שנייה מתפוצץ"בשביל זה הוצאת אותי? תגיד לי מה אתה מטומטם? לא יכולת לחכות להפסקה? צעקה ואני לא הפסקתי לבהות בה כי היא באמת יפה כשהיא עצבנית.
"טוב אין לי כוח אלייך!" צעקה והחזירה את האוזניות לאוזניים והלכה לכיוון הדשא בצעדים מהירים ומצחיקים ולא הפסקתי לצחוק ממנה.
עקבתי אחריה בעיניים עד שנעלמה והלכתי לכיוון השני עם חיוך ענק על השפתיים

שנאה או אהבה?Where stories live. Discover now