שנאה או אהבה?- פרק 31

857 32 2
                                    


נקודת המבט של חן:
'חתיכת מטומטם' חשבתי לעצמי כשהייתי בדרך לחדר הילדים 'איך הוא מרשה לעצמו לשתות כשאחותו בבית ויכולה לראות אותו במצב הזה?'
"נחשו מה השעה?" אמרתי כשהתפרצתי אל. תוך חדר הילדים "בסדר רק עוד משחק" אמר לי בן מבלי להסתכל עליי "מה זה?" אמרתי בקול גבוה והוצאתי את הכבל של הטלוויזיה מהתקע "אופס, עכשיו לא תוכלו לשחק, יאללה למקלחות!" אמרתי "אוף, אבל עמדתי לנצח!" אמר בן "יודע מה אני מחזירה עכשיו את השקע ואנחנו עושים משחק, אם אני מנצחת אתם הולכים להתקחלח בלי לעשות בעיות ואם אתה מנצח אני נותנת לכם לשחק עד עשר, איך אני?" אמרתי "כלכך הולכת להפסיד!" אמר והחזרתי את הכבל "חי בסרט!" צעקתי והתחלנו לשחק.
"אחח איזה השפלה 5-2 אני במקומך לא יוצאת חודש מהבית" אמרתי לו "היה לך מזל, פעם הבאה אני בטוח מנצח" אמר "כן, כן שמענו עלייך, הדרך למקלחת זה משם" אמרתי והצבעתי לכיוון הכניסה של חדר המשחקים ושניהם יצאו.
הם התקלחו ונכנסתי לחדר של בן "לילה טוב הנסיך הקטן שלי" אמרתי ונשקתי למצחו "חן את יודעת, את מזניחה אותי בזמן באחרון, אני לא רואה אותך בכלל" אמר בקול קטן "יודע מה, מחר אני ואתה ביום כיף, מה אומר?"הצעתי "כן! , אבל בלי קניון" אמר "לא יוצאים מהבית, נישאר מרוחים בספה כל היום מול דיסני" אמרתי ובוא חייך חיוך גדול "עכשיו זה לילה טוב" לחש רדום.
חייכתי אני יצאתי מהחדר שלו לחדר של יערה "לילה טוב מאמוש" נכנסתי וישבתי את מיטתה "איפה לירוי?" שאלה "הוא... קצת לא מרגיש טוב" עניתי בגמגום "אבל אני פה" אמרתי בחיוך "הוא תמיד סר לי, את יכולה לשיר לי גם?" שאלה בהיסוס "בטח, מה הוא שר לך?" שאלתי "נומי נומי" אמרה "אני לא ממש אוהבת את השיר הזה, אני יכולה לשיר לך שיר אחר?" שאלתי והיא הנהנה.

" דברי עכשיו ילדה אני שומעת,
כל העולם מקשיב למלמולך.
דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד הקשיבו לקולך.

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים,
כל עוד חלב נוטף מחיוכך.
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.

עולם חדש וטוב אני אתן לך.
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה.

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדולה גם בשבילך..."

פתאום שמעתי את הדלת נפתחת והסתובבתי במהירות.
ראיתי שם את לירוי נשען כל הדלת "אל תתני לי להפריע לך" אמר "כמה זמן אתה עומד שם?" שאלתי והסתובבתי לכסות את יערה שכבר נרדמה "לא יודע" אמר ואני נתתי נשיקה ליערה ובאתי לצאת מהחדר אך הןר עצר אותי ואני הרמתי מבטי אליו "את שרה יפה" אמר "אתה יכול בכלל לשמוע מכל האלכוהול שדחפת לעצמך?" לחשתי "אני מצטער, לא היית צריכה לראות אותי ככה" לחש גם הוא והשפיל מבט "אז אל תהיה ככה מלכתחילה"אמרתי שדחפתי וסגרתי בעדינות את הדלת.
הסתובבתי והוא שם את ידו לצדי ראשי ונצמד אליי.
היינו קרובים מתמיד.

שנאה או אהבה?Where stories live. Discover now