שנאה או אהבה?- פרק 22

1K 40 0
                                    

נקודת המבט של לירוי:
התחלתי לנסוע והייתי כלכך מאושר, היא מדהימה, מה שהיא עושה לי בגוף, זה לא נורמלי.
כשהגעתי הביתה פתחתי טלוויזיה, שיחקתי קצת והיה לי כלכך שקט ומשעמם אז לקחתי את המפתחות וחזרתי לבית הספר בתקווה לפגוש שוב את חן.
הגעתי לבית הספר ובדיוק היה צלצול, הלכתי למחששה וראיתי שם את רוי יושב לבד ומשתעמם.
"אהה אחי" אמרתי והתיישבתי לידו "מה קורה גבר?" אמר והדלקתי סיגריה "איפה ליאור ושי?" אמרתי כששאפתי עשן "הלכו להציק לרותי" אמר וצחקנו.
פתאום ראיתי מולי את חן 'מושלמת שלי' חשבתי בחיוך ואז ראיתי מישהו לידה והעיניים שלי הפכו אדומות "ירון? מה הוא עושה פה? בן זונה! מה הוא עושה לידה?" אמרתי בקול "מי זה ירון?" שאל אותי רוי "זה שליד אחותך" אמרתי וקמתי ממקומי "בוא" אמרתי לו והלכתי בצעדים גדולים ומהירים "מי זה?" שאל תוך כדי הליכה "זה שישב איתי בכלא שנתיים".
אמרתי והוא הגביר את הצעדים שלו כשהבין שהוא מסוכן.
"מה קורה חברים?" שאלה אותי חן ואני דחפתי אותה אל מאחורי "מה אתה עושה?"שאלה ואני התעלמתי ממה שאמרה "מה אתה עושה פה? זה הבית ספר שלי, עוף לי מהעיינים!" צעקתי בשיא העצבים "אחי מה קורה? Long time no see" אמר ואני העפתי לו אגרוף בכל הכוח והוא נפל על הרצפה.
"מה אתה עושה?" צעקה חן וניגשה אליו "תגיד לי אתה מטומטם? מה עובר עלייך? מה הוא עשה לך?" אמרה ועמדה מולי "הוא מסוכן, אל תתקרבי אליו" לחשתי לה כשהסתכלתי בעינייה "אתה סתם בריון חרא וגם אף פעם לא תשתנה, אני לא מאמינה שסלחתי לך בכלל!" צעקה וסחבה אותו משם.
כשהתרחקה צעקתי צעקה גדולה ומרה רציתי לברוח הכי רחוק והכי מהר שיכלתי אז הלכתי לאגם קטן שהכרתי שהיה תמיד מרגיע אותי, זה היה מקום יפיפה עם קארמה מדהימה אז ישבתי שם עד שנרגעתי.
נקודת המבט של חן:
"זה קר קצת אבל אתה תתמודד" אמרתי כשמרחתי על הפנים שלו קרם לחות שהיה לי בתיק "אני מרגיש כוסית" אמר ואני צחקתי "אני לא יודעת, אבל קראתי באינטרנט שצריך קרח וזה הדבר הכי קר שהיה לי בתיק, אז אתה תסבול בשקט, הבנת?!" אמרתי כשתפסתי בסנטרו "את יודעת זה לא מפריע לי ממש, עכשיו יש לי את הריח שלך" אמר ואני חייכתי "אל תתחנף" אמרתי בחיוך "בא לך לבוא איתי לסרט?" פתאום אמר ואני קפאתי "לא חייב אם את לא רוצה, אבל אני אקנה לך גם גלידה" אמק וקרץ ואני צחקתי "עכשיו אתה מנסה גם לשחד אותי?" אמרתי באיום "אני מצליח?" שאל ואני חייכתי "רק אם זה שוקולד אני באה" אמרתי "סגור, אז בשמונה?" שאל ואני הנהנתי "טוב נראה לי שהעין שלך תהיה בסדר, אבל איך שאתה מגיע הביתה אתה שם שקית עם קרח על העין, קאפיש?" אמרתי בקול מאיים "אפונה תופס?" אמר ואני צחקתי "רק אם היא קפואה" אמרתי "טוב אמא" אמר ואני ציחקקתי והתפצלנו כל אחד לדרכו.
'וואו דייט ראשון, מה לובשים?' חשבתי לעצמי וישר התקשרתי לליטל וסיפרתי לה כי אני לא מבינה בשטויות האלה .
"מאמי שליייי, איזה כיף, אני עושה אותך כלךכ יפה שהוא לא יצליח בכלל להתרכז בסרט" אמרה ואני צחקתי "טוב אז בשבע את ועדן מתייצות בבית של לירוי" אמרתי והיא פתאום שתקה(מה שלא היה קורה בדרך כלל) "לילוש? הכל טוב?" שאלתי קצת בלחץ "כן, פשוט הוא קצת מפחיד את עדן והאמת גם קצת אותי..." אמרה ואני נשמתי עמוק "אל תדאגי האידיוט הה לא ייגע בכן" אמרתי והיא המהמה ואמרה "אז שבע" וניתקה.
הייתי כלכך עצבנית על לירוי 'כמה חרא אפשר להיות?' חשבתי לעצמי וראיתי את לירוי בכניסה לחדר שלי.
"רוצה לעשות לי גם פנס?" שאלתי בנימת זלזול"לאן את יוצאת בערב?" שאל והתעלם ממש שאמרתי, שוב"לא עניינך, וגם אף פעם לא היה" אמרתי בתוקפנות ובאתי להיכנס למקלחת אבל הוא הגיע במהירות לכניסה של במקלחת וחסם אותה "לאן?" שאל ואני עברתי בין ידיו (היתרונות בלהיות גמדה)"ליטל ועדן מגיעות בשבע, בבקשה אל תתקרב אליהם" אמרתי "הן מפחדות ממך" לחשתי וסגרתי את הדלת ושמעתי טריקת דלת ונכנסתי להתקלח.

שנאה או אהבה?जहाँ कहानियाँ रहती हैं। अभी खोजें