שנאה או אהבה?-פרק 9

1.2K 52 0
                                    

נקודת המבט של רוי:
סיימתי את המשמרת בפיצה בשעה 18:00 ונסעתי לכיוון הבית.
כשנכנסתי ראיתי את הנעליים של בן וחן על הריצפה ואת התיקים שלהם בצד.
'הילדה הזאת, מסדרת את כל הבית עד שהוא כמו בחדר ניתוח, אבל עדיין לא תרים את הנעליים והתיקים מהכניסה' חשבתי כשהרמתי את התיקים והנעליים למקומם
כשחזרתי לסלון ראיתי את בן נרדם עם הראש על הרגליים של חן, ואת חן נרדמה בישיבה.
היו שתי צלחות עם פסטה על השולחן, כשראיתי אותם הרמתי ושטפתי אותם.
מזגתי לעצמי לאכול וישבתי ליד השולחן ואז אמא נכנסה בצעקה "שלום ילדים יפים שלי" וישר השתקתי אותה והצבעתי על חן ובן והיא סגרה את הדלת בשקט.
היר גם מזגה לעצמה אוכל וישבה מולי "איך היה בעבודה?" שאלה ואני הנהנתי בעייפות "יש לי ולחן היום אירוע ב20:00 אנחנו חייבים ללכת, אני אעיר אותה ב19:30" הודעתי והיא הסתכלה עליי ביאוש שמהול בעצב "אני מצטערת" לחשה וקמה לכיוון החדר שלה ואני השפלתי מבט
19:30
"חן, קומי צריך ללכת לעבוד" לחשתי כדי לא להעיר את בן והיא ישר התעוררה וקמה בזהירות.
לקחתי את בן לחדר המשותף שלנו וכיביתי את האור.
"איך היה בפיצה?" שאלה חן כדרך אגב "רגיל" עניתי והיא התארגנה בזריזות ויצאה כבר לאוטו ואני קצת התעכבתי כי כשעברתי בחדר של אמא ראיתי את הטלוויזיה דולקת ואת אמא ישנה מבלי להוריד נעליים או להחליף בגדים.
אז חלצתי לה את הנעליים, כיבתי את הטלוויזיה והאור ויצאתי בשקט תוך כדי שסגרתי את הדלת
נקודת המבט של חן:
ישבתי באוטו של רוי ופתחתי את הטלפון וראיתי 20 וואצפ מליטל ועדן בהקבוצה שלנו
ליטל: חנוש?
ליטל: איפה את? יצאת כבר?
עדן: תגידי מה נראה לך שעה אנחנו מחכות לך, לפחות תענייי
ליטל: את חיה? תראי סימני חיים!
ועוד הודעות בסגנון
חן: אני חיה! סורי בנות אבל הייתי חייבת לצאת מוקדם להביא את בן, פליז אל תהרגו אותי!
ליטל אוו סוף סוף שומעים ממך, טוב לדעת שאת חיה, ואני ממש מקווה שאת בדרך כי דוד (הבוס שלנו)נראה עצבני אשש
חן: אני מחכה לרוי הטאמבל הזה שמתארגן מלא זמן כמו בחורה
אמרתי והתחלתי לצפור לו שיזדרז.
ראיתי שזה עבד כי הוא יצא בריצה מהבית ונכנס לרכב "תגידי את משוגעת? מה יש לך?" אמר טיפה עצבני "כאילו שזה חדש לך, יאללה ליטל אמרה שדוד עצבני אז סע כבר!" אמרתי.
הוא התחיל לנסוע, וכשנכנסנו לאולם ראינו את דוד מתחיל להסביר על האירוע והבנו שאיחרנו "הכל באשמתך" לחשתי לרוי "יפה שכיבדתם אותנו בנוכחותם, משפחת כהן, עכשיו תצטרפו בזריזות" אמר דוד בעצבים ואני ורוי רצנו לכיוון
דוד התחיללהסביר על האירוע ולחלק לנו שולחנות "תקשיבו ממה שהבנתי זה אירוע קטן של יומולדת אז זה לא יהיה קשה, רוי ומיכל על שולחנות 1-5, שילת ויוסף על שולחנות 6-10 וליטל וחן על שולחנות 11-16 בהצלחה" אמר וכל אחד פנה לסדר את השולחנות שלו.
הייתי מאושרת שהוא ציוות לי את ליטל לא רק בגלל שהיא חברה שלי אלא כי היא מתקתקת שולחנות ולי תהיה פחות עבודה.
אנשים התחילו להיכנס ופתאום אני קולטת שנכנס.

שנאה או אהבה?Where stories live. Discover now