שנאה או אהבה?- פרק 15

1.1K 44 0
                                    

נקוד המבט של חן:
ירדנו מהרכב וישר שמתי אוזניות כי לא היה לי כוח לאף אחד.
התקדמתי עם רוי לכיוון הבית ספר וראיתי את לירוי מולי אז עשיתי כאילו הייתי עסוקה בפלאפון והמשכתי ללכת מבלי להתייחס אליו כמו שעדן ביקשה ממני.
פתאום אני מרגישה שמישהו מושך אותי בתיק.
לא הבנתי מה קורה אבל ראיתי שרוי כבר יצא עליו.
הורדתי את האוזניות "מה אתה רוצה?" שאלתי את הילד,"לירוי בירך בוקר טוב את לא מתכוונת להחזיר לו?"שאל עם מבט מאיים ואני נזכרתי שראיתי אותו מאחורי לירוי באותו יום, הסתכלתי על לירוי ופתאום כל החשש שחשתי בגללו נעלם כלא היה ואמרתי בביטחון "לא" והתקדמתי לכיוון בית הספר.
בראשי מחקתי את האירוע הזה מהראש כי תאכלס הוא לא ממש עניין אותי יותר נכון ממש לא.
נכנסתי לשיעור אזרחות, אני חולה על השיעור הזה בגלל המורה, היא פשוט חמודה! אני חולה עליה ולא רק אני אלא כולם באופן חריג נכנסים לשיעור שלה.
אני ישבתי בצד והתחלתי לצייר, 'לצייר' מילה גדולה מדי, יותר נכון קשקשתי במחברת.
פתאום נכנס לירוי לכיתה "רותי? מה קורה נשמה? התגעגעת אליי?" ואני עשיתי מבט מיואש, " אדון לירוי? מה קרה שזכינו בנוכחות שלך בכיתה?" שאלה (כבר אמרתי שהיא מאמי? חחחח) "את יודעת יש פה חדשות שעושות חשק להיכנס" אמר וקרץ לי ואני פשוט נגעלתי ממנו.
הוא התקדם לעברי ואני ישר הנחתי את ידי על הכיסא של ליטל "יושבים פה" הכרזתי "נכון, אני" אמר ברוב חוצפתו, הזיז לי את היד והתיישב לידי ואני התעלמתי מהסיטואציה.
"לירוי" אמר והושיט לי את ידו 'מה הוא רוצה מחיי?' חשבתי לעצמי, הסתכלתי עליו במבט עצבני והמשכתי לצייר.
"את יודעת עכשיו זה הקטע שאת מציגה את עצמך" אמר "ואם לא בא לי?" שאלתי בעצבים ובמבט מאיים " את לא חייבת, אני לא כופה את עצמי על אף אחת" אמר "טוב די, חן ולירוי החוצה!" צעקה המורה "מה? אבל לא דיברתי בכלל! זה לא פייר" צעקתי חזרה וראיתי שהוא מצחקק 'מה אתה צוחק? אידיוט' חשבתי
"החוצה אמרתי!" אמרה, ואני ולירוי קמנו ויצאנו מהכיתה.
"חן, בסוף גיליתי" אמר ואני נתתי לו מכה לחזה שלא ממש הזיזה לו "מה הבעיות שלך?" צעקתי "את" החזיר לי"מה? מה אתה רוצה ממני?" אמרתי ושילבתי ידיים בעצבנות שאני לא אתן לו בוקס בטעות"את יפה שאת כועסת" אמר ונתתי לו עוד מכה "נוו אין לי עצבים אלייך, למה אתה נטפל אליי? תרד ממני כבר!"צעקתי "תקשיבי, אין לי שום עניין איתך אחיך הוא אחלה גבר ואני לא רוצה שיהיה לי טאקלים איתו" אמר והוריד במצחי עוד שנייה התפוצץ"בשביל זה הוצאת אותי? תגיד לי מה אתה מטומטם? לא יכולת לחכות להפסקה? צעקתי והוא לא הפסיק לבהות בי כמו מטמטם
"טוב אין לי כוח אלייך!" צעקתי והחזרתי את האוזניות לאוזניים.
הלכתי לדשא בצעדים מהירים רק כדי לברוח ממנו כמה שיותר מהר, כמה שיותר רחוק.
וואי נמאס לי ממנו, בחיים לא עניין אותי מה אחי עושה ואני ממש לא אתחיל להתעניין עכשיו 'טאקלים' עאלק מה הקשר? אני זאת אני ואחי זה אחי...
פתאום שיחת טלפון קטעה את מחשבותיי.
"הלו" אמרתי ושמעתי בכי מהצד השני.

שנאה או אהבה?Tahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon