הילד הרע ששינה הכל

עונה 1, פרק 3

קים ג'ונסון

התחלתי את המשמרת שלי בבר. אנשים נכנסו ויצאו בכל פעם ואני עדיין ממשיכה למזוג את המשקאות החריפים בלי שום שינוי ואם לומר את האמת אני נהננת מזה כי בסופו של דבר זה עדיף מלהיות בבית שלאף אחד לא אכפת ממך. לפתע נכנס שון עם אלכס ועוד נער שקוראים לו דניאל וכולם איתי בבית ספר. אלכס נגש אליי וביקש שלוש צ'ייסרים של ויסקי ואני מזגתי לו כבקשתו והגשתי. הוא חייך לכיווני ולקח את המשקאות וחזר לשולחן דבו הם שוב התיישבו כמו בפעם הקודמת. לפתע שון קם ממקומו וניגש אליי 'תגידי את רוצה להכיר אולי? את יודעת אנחנו יושבים ביחד בשולחן ואני לא באמת יודע עלייך משהו' הוא אמר ואני חייכתי אומרת לו 'אני קים ג'ונסון אבל השם הלא שלי הוא קימברלי. יש לי אח גדול ואבא זבל שהשתלט לי על החיים ביחד עם אשתו המגעילה שחושבת שהיא יכולה לתפוס את מקומה של אימי שלי זיכרונה לברכה. תרצה לדעת עוד משהו? שאלתי אותו והוא חייך ואמר 'אני שון מייקלסון ויש לי אחות קטנה ואימא שהיא המלכה של הבית. אבא שלי נרצח לפני כמה שבועות ואני מחפש את מי שרצח אותו' שמעתי את שם משפחתו ונכנסתי לחרדה 'אז אתה יכול להפסיק לחפש' אמרתי לו והורדתי את הסינר הולכת למנהל ואומרת לו שאני אחזור עוד חצי שעה 'אל תדאג יש לי נקמה בשבילך' אמרתי לו ולקחתי את האקדח שלי מכניסה אותו למותן ויוצאת מהמועדון הולכת לרכב שלי ונוסעת הביתה מתכננת את הנקמה המושלמת גם בשבילי וגם בשביל שון. לפתע קלטתי רכב נוסע אחריי וכשהסתכלתי במראה ראיתי את שון נוסע אחריי מסמן לי שהוא מאחוריי מנסה להעביר לי תחושת ביטחון. נכנסתי הביתה וראיתי את אבי ואיזבל מחכים בכניסה לבית. 'את ילדה חצופה את מודעת לזה?' איזבל שאלה אותי ואני נעמדתי זקוף עונה לה בביטחון 'את תא אימא שלי שתטיף לי מוסר ותיתן לי ביקורות. ואתה אני מתביישת שאתה אבא שלי. אתה רוצח אנשים בגלל כסף מחורבן והורס משפחות בגלל מה?' אמרתי את הכל בפרצוף בלי לפחד אבל כנראה שזאת הייתה טעות. אבי תפס את גרוני והצמיד לקיר בזמן שהוא עצבני ואומר לי 'תקשיבי לי טוב ילדה חצופה ומגעילה . את לא תדברי לאשתי בטונים המסריחים שלך ולא תטיפי לי מוסר כי אני לא חייב לך שום דבר, פעם הבאה זה יגמר אחרת בהרבה אחרת' הוא לא עזב אותי אחריי שסיים לדבר לפתע כריס ירד למטה וראה את מה שקורה הוא העיף את אבא שלי ממני והעוזר של אבא שלי אמר לו לעלות איתו למשרד. כריס תפס אותי והחזיק חזק שלא אפול. 'תודה' אמרתי לו והוא חייך חיוך גדול בזמן שדמעות קטנות מעקצצות בעיניו בזמן ששלי כבר זולגות. הוא חיבק אותי בחוזקה 'אתה מכיר את שון?' שאלתי את כריס והוא הנהן לחיוב 'רצחנו את אבא שלו, מר מייקלסון' כריס נעמד בהלם ואני נשקתי אותו בלחי ואמרתי לו 'אני לא מסוגלת להישאר כאן. אני אחזור עוד כמה שעות טוב?' הוא הנהן לחיוב ויצאתי מהבית. שון חיכה לי מחוץ לרכב שלו וכשראה את הצוואר שלי שנהפך לכחול סגול הוא שאל מה קרה 'אבא שלי זה מה שקרה.' הוא הסתכל עליי בהלם לא מאמין שאבא שלי היה מסוגל לעשות לי את זה 'אני יודע שזה נשמע מטומטם ושאולי לא תסכימי אבל מה דעתך שנעבוד ביחד כדי להרוג את אבא שלך?' הוא שאל ואני לחצתי את ידו שהייתה מושטת 'מהיום אני עובדת איתך במטרה לחסל את אבא שלי' אמרתי לו בחיוך וכעבור כמה שניות נכנסתי הביתה לקחתי מזוודה קטנה וארזתי כמה דברים בתוכה. נפרדתי מכריס ואמרתי לו שהכל יהיה בסדר והוא ביקש ממני שאהיה זהירה ואני נשקתי אותו בלחי וחיבקתי חזק יוצאת מהבית לא לפני שאני שומעת את אבי אומר 'אם את יוצאת מכאן את לא הבת שלי יותר' הסתובבתי אליו ואמרתי 'אני לא הבת שלך מאז שהתחתנת עם איזבל' ויצאתי מהבית מתיישבת ברכב ונוסעת אחריי שון שנוסע אליו הביתה. הגענו אליו הוא הראה לי את החדר שלי וכעבור עשרים דקות בערך חזרתי לבר ממשיכה לעבוד בזמן שהמחשבות על מה שקרה היום לא עוזבות אותי. באמצע המשמרת קיבלתי שיחה משון, עניתי לשיחה ושמעתי את קולו העמוק של שון ששואל אותי 'מתי את מסיימת לעבוד?' הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה כבר 17:00 'אני מסיימת ב23:00 אז עוד 6 שעות בערך' כעבור כמה שניות בודדות הוא ענה 'סבבה אם את צריכה משהו תתקשרי' וניתק את השיחה. כעבור כמה שעות שבהם אני ממשיכה לעבוד הורדתי כבר את התחבושת מהכתף כי הרגשתי יותר טוב ושאני לא צריכה אותה יותר יצאתי מהבר מתקדמת לכיוון הרכב ולפני שאני נכנסת לרכב מגיעים שני בחורים שאני מכירה טוב מאוד הם העובדים של אבא שלי והם אמרו לי 'קים אנחנו ממש מצטערים אבל אם לא נעשה את זה אבא שלך יהרוג אותנו' הם התחילו להכות אותי ולפני שהם הרגו אותי אמרתי 'תפסיקו רגע. תיסעו אחריי אני אביא אתכם למשהו שלא יתן לכם אולטימטומים כאלה מפגרים' הם הסכימו ועשו כאילו הם בורחים אך בעצם הם רצו לרכב וחיכו שאצליח לקום ולהיכנס לרכב אבל פשוט לא הצלחתי הברירה היחידה שהייתה לי היא להתקשר לשון ולקוות שהוא לא ישן. 'שון, בוא לבר הכי מהר שאתה יכול' אמרתי לו ברגע ששמעתי את קולו העמוד עונה לטלפון 'מה קרה?' הוא שאל בקול שאראה מעט דאגה ואני עניתי 'תבוא לפה ואסביר לך הכל' הוא ענה לחיוב וניתק את השיחה. חיכיתי כמה דקות בודדות לשון בזמן שאני נשענת על הרכב ומנסה לנשום עמוק ללא הצלחה רבה. ראיתי פנסים של רכב מאירים אותי וכעבור כמה שניות הם נכבו ושון יצא מהרכב. הוא התקדם אליי ושאל אותי 'מי עשה את זה?' לקח לי כמה שניות לחשוב מה לעשות ואז אמרתי לשני הבחורים שעבדו אצל אבי לצאת. 'הם אבל אל תכעס, אבא שלי שלח אותם תאמיני לי שאם תיקח אותם לעבוד אצלך אתה רק תרוויח, הם יודעים את כל התוכניות שלו וכל מה שהוא מתכנן.' לקח לו כמה שניות לחשוב ולאחר מכן הוא אמר 'טוב בואו תיסעו אחריי, שאחד מכם ייקח את הרכב של קים אני מסיעה אותה באוטו שלי' אמר והם הנהנו לחיוב והבאתי את המפתח לאחד מהם ושון הרים אותי והניח במושב האחורי חוגר בחגורת בטיחות ואומר לי להחזיק חזק ואני הנהנתי לחיוב.

שון מייקלסון

השעה כבר אחרי 23:00 וקים עדיים לא חזרה הביתה. התחלתי לדאוג לה אני לא ממש יודע למה אני כל כך דואג לבחורה הזאת אבל אחריי שהיא הודתה בזה שהיא רצחה את אבי בגלל אביה אני סומך עלייה. קיבלתי ממנה שיחה ושמעתי בקול שלה שכואב לה. נסעתי מהר לכיוון הבר וכשראיתי אותה היא הסבירה לי את כל מה שקרה ויצא שעכשיו יש לי עוד שני עובדים. הנחתי את קים מאחורה וחגרתי אותה בחגורת בטיחות אומר לה להחזיק חזק והיא מהנהנת לחיוב בכוחות האחרונים שנשארו לה. התחלתי לנסוע במהירות לכיוון הבית בזמן שמאחורי נסעו שני העובדים של אביה של קים לשעבר. בזמן שנסעתי שמעתי את קים אומרת לי 'שון אני לא מרגישה טוב' הגברתי את המהירות ואמרתי לה 'תחזיקי עוד קצת מעמד אנחנו כבר מגיעים' היא הנהנה לחיוב וכעבור כמה שניות ראיתי שהיא איבדה את ההכרה 'שיט שיט שיט' אמרתי לעצמי ודפקתי על ההגה מגביר את המהירות יותר ויותר וכעבור פחות מדקה כבר נכנסנו לשטח הבית. עצרתי את הרכב והוצאתי את קים מהרכב מכניס אותה במהירות הביתה מבקש מליסה לקרוא ללאורה שהיא העוזרת הכי טובה שיש בבית הזה מכולם והיא טובה בהכל בלי הגזמה. 'לאורה תטפלי בה הכי טוב שאת יכולה אני אבוא מחר בבוקר לראות מה שלומה' היא הנהנה לחיוב והלכתי עם שני העובדים החדשים דור וערן למשרד שלי מתחיל להסביר להם את החוקים ואת כל העניינים שכל מי שעובד אצלי יודע בעל פה ועובד על פיהם. סיימתי להסביר להם והבאתי אותם לחדרים שלהם ואמרתי להם להרגיש בבית. בדרך לחדר שלי שמעתי את קים צועקת מעט מכאבים של חומרי החיטוי ואני לא יודע למה זה גרם לי לצביטה בלב.