הילד הרע ששינה הכל

עונה 2, פרק 30

•בפרק הקודם•
יבוא יום ואני אהרוג גם אותו." אמרתי ושון צחק וככה גם אני. ירדנו למטה וראיתי שאין יותר זכוכיות על הרצפה. "למה ניקית?" שאלתי אותו והוא הביט בי בבלבול ואמר "למה את חושבת שזה אני? זאת הייתה דניאל." הבטתי בדניאל שישבה על הספה עצבנית ואז החזרתי את מבטי לרון והשבתי "זה היית אתה רון. אני מכירה את הבחורה הזאת מספיק זמן כדי לדעת שהיא פאקצה מידי בשביל זה." הוא הביט בי בכעס מועט ונאנח. הוא חזר לשבת ליד דניאל ואני ושון התיישבנו ליד רון על הספה.
אני חושבת שיגיע הרגע שבו אני כבר לא אהיה כזאת סובלנית ואני אצא עלייה.

•בפרק הזה•
~כעבור חודש וחצי~
התעוררתי בבוקר בייאוש וירדתי למטה כמו כל בוקר אחריי אותה השגרה. התיישבתי על הספה בסלון עם השוקו החם שלי בין הידיים וצפיתי בטלוויזיה, מידי פעם הוצאתי צחקוק מפי בגלל מה שמתרחש בסדרה. בחודש וחצי האחרונים דניאל כבר הפכה לדיירת קבועה בבית הזה. בכל יום יש לה לפחות 7000 תלונות, כל פעם על משהו אחר. בהתחלה הייתי עונה לה אבל עכשיו אני שותקת, מגלגלת את העיניים ומתעלמת מדבריה.

הקשר שלי ושל רון הפך ליותר טוב ואנחנו יותר מחוברים אחד לשני ולא כמו שהיה כשרק נכנס בפתאומיות הביתה. אני ושון רבים מידי פעם מדברים קטנים אבל אז משלימים כי בסופו של דבר אנחנו אוהבים אחד את השני ורוצים את הנוכחות אחד של השני לידינו.

שון ירד גם הוא לקומה למטה והתיישב לידי. הוא חיבק אותי מהצד וצפה יחד איתי בסדרה שראיתי. לאחר כחצי שעה גם רון ירד והתיישב לידנו. התחלנו לצפות בסדרה וראיתי שדניאל לא יושבת איתנו לכן ניחשתי שהיא עוד ישנה למרות שזה לא כל כך עניין אותי.

{נקודת מבט דניאל}
לאחר שרון התעורר והלך למטה, קמתי בשקט מהמיטה ונכנסתי לחדרם של קים ושון. התחלתי לחפש בשקט בדברים של קים משהו שיעזור לי להפריד בינה לבין שון כי בינינו עדיף שהוא יהיה איתי ולא איתה. לאחר כמה דקות של חיפושים רבים מצאתי מן ספר עבה שעליו היה כתוב "יומנה של.... לא לקרוא." גיחכתי מהשם המוזר שקים נתנה ליומן שלה ולאחר זאת פתחתי אותו בעדינות והתחלתי לקרוא את מה שכתבה בו. היו כתובים בו דברים עוד מלפני עשור. ילדה בת 14/15 שהתחילה לכתוב יומן זה די מצחיק. הגעתי לתאריך שהיה לפני בערך שנתיים והתחלתי לקרוא את מה שהיה כתוב.

"יומני היקר,
היום הלכתי יחד עם שון וחברים שלנו אל הבר. בזמן שכולם ישבו באחת הפינות במועדון אני עליתי לשטוף פנים. לאחר שיצאתי והתחלתי להתקדם למטה, מישהו תפס בידי בחוזקה ומשך אל אחד החדרים שהיו שם. מבלי להבין מה הולך מסביב ומבלי זמן רב בשביל לקלוט, הוא אנס אותי ולאחר מכן הלך. באותו הרגע הבנתי שהעובר שהיה לי בבטן 99.9% כבר מת. התלבשתי בזריזות וחזרתי לשירותים בכדי לשטוף פנים כדי שלא יראו שקרה משהו. הדבקתי על עצמי חיוך וירדתי למטה. התיישבתי ליד שון והמשכתי להתנהג כרגיל."