עונה 1, פרק 17

1.6K 75 16
                                    

קים ג'ונסון

המפקדת שלנו ושל היחידה של שון ניגשו אלינו ועזרו לנו לקום 'תגידי את יודעת גם לירות?' המפקדת שלי שאלה בגיחוך ואני לקחתי את האקדח שלה ויריתי באחד האנשים שבא להרוג את כריס 'נחשב?' שאלתי אותה והיא הייתה בהלם והנהנה לחיוב 'לכי תהרגי את המנהיג! את הכי מתאימה לזה' אמר לי המפקד של היחידה של שון ואני הנהנתי לחיוב והצטרפתי לשאר, הם חייכו לכיווני והתחלנו להתקדם לאט לאט למפקד של הצד השני לקחתי את המכשיר קשר של כריס ושאלתי את המפקד של היחידה שלהם 'המנהיג שלהם על הכוונת שלי, להרוג אותו?' הוא ענה תוך כמה שניות לחיוב ואני כיוונתי את האקדח לראשו וכעבור כמה שניות ספורות יריתי בו והוא נפל על האדמה ללא רוח חיים. לפתע הוצאתי הנחת שחרור והקלה מפי אך בשנייה איבדתי אותה כאשר קמתי על רגליי וראיתי את אבי עומד ליד גופתו של המנהיג שהרגתי לפני כמה שניות ספורות קודם לכן. 'מה הוא עושה פה?' שאלתי בקול וכולם קמנו על רגליהם והסתכלו קדימה וראו בדיוק את אותו הדבר שאני ראיתי הרגשתי את הדמעות חונקות את גרוני ובשנייה שתיים מהן מצאו את דרכן על לכיי. 'היי הכל יהיה בסדר' שון אמר לי ומשך את גופי אליו וחיבק אותי בחוזקה. החיילים של הצד השני החלו לחזור לבתיהם, חלקם היו הרוסים וחלקם היו בסדר גמור, בדיוק כמו שהשאירו אותם לפני שהלכו לקרב. אבי החל להתקדם לכיווננו ולבסוף הוא עמד כמה צעדים מאיתנו 'התגעגעת אליי?' הוא שאל בקולו המגעיל והעמוק 'למען האמת? כלל לא. אני כבר לא מכירה אותך, אני לא בטוחה שאתה אותו אבא שהיה לי כשהייתי ילדה. תקרא לי תמימה שלא יודעת איך הדברים עובדים אך גם כאשר יש את כל הבלגן הזה מסביב אבא אמור לדעת איך להתנהג למשפחתו' אני אומרת לו את רגשותיי ותחושותיי כמו שהם ולאחר מכן מבלי לשמוע עוד מילה נוספת ממנו אני מסתובבת והולכת משם לכיוון חדרי ולבסוף אני נשכבת על המיטה ומוציאה הנחת ייאוש מפי. כעבור כמה דקות שבהן אני עוצמת את עיניי ומנסה להירגע שון נכנס לחדר והתיישב על מיטתי וליטף את פניי. פקחתי את עיניי וחייכתי חיוך קטן 'את יודעת שבסופו של דבר עמוק עמוק בפנים הוא אוהב אותך?' שון שאל אותי ואני הנהנתי לחיוב 'רק שהוא לא מראה זאת' אמרתי לו בזמן שהתרוממתי מישיבה ונשענתי על גופו והוא חיבק אותו כאשר גבי צמוד לבטנו וגבו מוצמד לקיר. 'את צודקת אך זה לא אומר שזה לא קיים' שון אמר בזמן שליטף את שיערי ומידי פעם נישק את ראשי 'אתה צודק' אמרתי מבינה שמה שהוא אומר זה נכון כל כך. 'אוי תמשיכי תמשיכי' שון אמר בשחצנות ואני גיחכתי ולקחתי את אחת הכריות שעליהן אני ישנה כל לילה ונתתי לו מכה איתה 'תראו אותה' הוא אמר בגיחוך והחל להרביץ לי עם כרית כמה פעמים עד שצעקתי 'אני נכנעת, אני נכנעת' שון גיחך ונישק את שפתיי בזמן שהוא מעליי.

הילד הרע ששינה הכלWhere stories live. Discover now