עונה 1, פרק 8

2.7K 87 0
                                    

קים ג'ונסון
׳לפני בערך חצי שנה כריס התחיל לצאת עם מישהי. בהתחלה היא נראתה ממש חמודה והתנהגה אלינו ממש טוב עד שיום אחד היא הראתה את הפרצוף האמיתי שלה בכך שדיברה עם מישהו בטלפון על זה שהיא מחויבת להרוג את כריס ואני שמעתי את זה. היא איימה עליי שאם אני אספר את זה למישהו היא תפגע בכל המשפחה שלי אז אמרתי לה שבסדר אני לא אספר למרות שידעתי שאני אספר לכריס ישר, הוא לא האמין לי ויצא איתה לאיזה מסיבה וברגע האחרון אני באתי שנייה לפני שהיא חתכה לו את הגרון אז זה אח שלה שבא לנקום את המוות שלה' כריס התעצבן אבל עדיין ישב בשקט ושון היה דיי בהלם אבל עדיין שמר על קור רוח ואדישות 'טוב תעלו למעלה נראה מה עושים איתו' שון אמר לנו ואנחנו עלינו למעלה והתיישבנו על הספה. לפתע קיבלתי הודעה ממספרו של אבי והיה כתוב בה 'תתכוננו למתקפה' הראתי את ההודעה לכריס ושון וכעבור כמה שניות אחדות נשמעה ירייה מבחוץ, אחד החיילים של שון נכנס ואמר שמתקיף אותנו צבא גדול. יצאתי החוצה למרות שזה היה דיי מסוכן ועליתי על החומה שמפרידה הין הבית לבחוץ וראיתי את אבא שלי עם המון אנשים וביניהם היה רוי 'ילד זבל' אמרתי בקול וירדתי מהחומה ונכנסתי חזרה פנימה. 'טוב הם יותר מידי אנשים' אמרתי והם היו נראים מיואשים אבל לרגע עלה לי רעיון 'רגע כמה אנחנו?' שאלתי ושון אמר 'בערך 200, יש עוד חדרים במרתף בגלל זה יש הרבה אנשים שנכנסים פה' לקחתי מפה ואמרתי לכולם לארוז את הדברים כי לא ישאר כלום מהבית הזה כשנעזוב. כולם עשו כדבריי וביקשתי מכריס לארוז גם את הדברים שלי והוא הנהן לחיוב. כעבור כמה דקות כולם היו ארוזים ומוכנים לצאת, כולם יצאו והתיישבו ברכבים שלהם. אני אשב עם ליסה, אימא של שון וליסה, אוולין, כריס, שון, דניאל, אלכס, לאורה, ערן ודור. בגלל שלקחנו את הג'יפ אנחנו יכולים להיכנס באוטו אחד. כולם יצאו מהבית ולפני שגם שון יצא הוא נשק לשפתיי ואמר 'תיזהרי' הנהנתי לחיוב ולפני שיצא עצרתי אותו ושאלתי 'ומה לעשות עם זה שבמרתף?' הוא ענה שזה לא חשוב ואני חייכתי ונשקתי לשפתיו ואמרתי 'אני אהיה בסדר אבל תיזהר גם אתה. כשאגיד לכם בקשר שאפשר לצאת תצאו ואני אשיג אתכם' הוא הנהן לחיוב ויצא מהבית. לקחתי את הפצצה והתחלתי לחבר את החוטים והפצצה הייתה מוכנה. נשמעה ירייה מבפנים ומי שהיה במרתף נעמד מולי וכיוון עליי את האקדח שאיתו ירה בדלת ויצא. שון קרא לי בקשר ואמר לי לפוצץ כמה שיותר מהר את הבית אבל אני לא יכולתי לענות לו. התקדמתי לפצצה בלי פחד שירו בי עכשיו 'אני מצטערת אבל הוא השתחרר אני אולי לא הצליח לצאת.' אמרתי בקשר והדלקתי את הפצצה, לפני שנשמע הפיצוץ שון אמר לי 'תרוצי אני מאמין בך פשוט תצאי כמה שיותר מהר' חייכתי לעצמי ואמרתי 'צאו' כעבור 5 שניות הפיצוץ נשמע ואני הצלחתי לצאת אבל העדף גרם לי לעוף אחורה. הצלחתי לקום מהמדרכה ורצתי אחריי הרכב אבל באמצע שמעתי את אבא שלי קורא לי ואומר לי 'אם תמשיכי לרוץ הם כולם ימותו' הסתכלתי על הדלת האחורית שנפתחה וראיתי את שון הוצאתי את האקדח שלי מהמכנס ויריתי לאבא שלי ביד והוא מעד אחורה. דפקתי ספרינט וכעבור כמה שניות הייתי כבר ברכב.
שון מייקלסון
קים נכנסה לרכב ואני חיבקתי אותה בזמן שגבה מוצמד לגופי. התחלנו לנסוע לבית השני שהיה לאבא שלי למקרים כאלה. הנסיעה לשם היא בערך שלוש שעות וכולנו מותשים מהיום הזה, קים נרדמה ראשונה ואחרייה כריס, ליסה, אוולין ואימא שלי. 'אתה ממש מאוהב אה?' דניאל שאל אותי בזמן שחיבקתי את גופה של קים קצת יותר בחוזקה. 'כנראה שכן, היא הצליחה להוריד את כל החומות שהיו סביב הלב שלי ואני שמח שהתאהבתי דווקא בה' דניאל חייך ואנחנו המשכנו בנסיעה. אני מסתכל דרך החלון ורואה את כל המקומות הירוקים והיפים ושואל את עצמי אם יום אחד אני וקים נוכל לעמוד באחד המקומות הירוקים האלה עם הילד/ה שלנו. קים התעוררה אחרי כמה דקות ושאלה אותי 'אתה עייף?' הנהנתי לחיוב בקטנה והיא אמרה לי לשים את ראשי על רגלייה וככה עשיתי. כעבור כמה דקות נרדמתי בזמן שידיה הקטנות מחזיקות את גופי.

הילד הרע ששינה הכלWhere stories live. Discover now