~12~

86 8 8
                                        

⚠️התקף חרדה

נ.מ לואי

עבר יום, נגמר בית ספר והארי ואני בדיוק הגענו אל ביתי. נכנסנו פנימה בדיוק כשאמא שלי עברה מול הדלת.
"היי אתה החבר שלואי אמר שבא? מה השם שלך? אגב אני אמא שלו נעים להכיר" היא באה אלינו ואמרה בהתלהבות.
"אמ כן היי אני הארי" הוא אמר בקול שקט.
"רוצים ארוחת צהריים?" היא שאלה אותנו. הסתכלתי על הארי שסירב בנימוס ועשיתי אותו דבר.
עלינו לחדרי והתיישבנו על המיטה. "טוב אז.." אמרתי והורדנו מסכות. הוצאנו ציוד מהתיק, פרסנו אותו על המיטה ופתחנו את הלפטופ שהבאתי למיטה.
התחלנו לעבוד ולחקור, ככה שעבר יותר זמן התחלנו להרגיש יותר בנוח לדבר אחד עם השני.

"אוף למה מלמדים אותנו על רבייה לא כולנו הטרו, afab או בכללי יכולים ללדת ומה לעזלזל קורה בציור הזה?!" הארי אמר מתוסכל. הנושא שאנחנו לומדים במדעים כרגע זה רבייה וספציפית מערכת הרבייה של האישה. יש לנו שיעורי בית אז עצרנו את העבודה והתחלנו לעשות אותם.
"כן זה מיותר... איזה ציור?" אמרתי ונצמדתי אליו בכתף כדי לראות על איזה איור בספר הוא דיבר. היד שלו הרגישה כל כך נעימה ולמה לעזלזל אני מסמיק??
לא אין סיכוי-
לא.
טוב אולי קצת..

"אה כאן זה ביצית מופרת שמשתרשת ברחם" עניתי לו וחזרתי לשבת כרגיל אבל קרוב אליו, משאיר את ידיינו צמודות.
הוא כל כך חמוד-
לא לואי תתאפס על עצמך!
שילבתי לאט את ידיינו אבל הוא קלט והסתכל עליי מסמיק, הוא חייך אליי וחזר לעבוד כאילו כלום לא קרה.

"לא הקווים הכי ישרים" אמרתי צוחק אחרי שהארי ניסה לצייר טבלה בלי סרגל ויצא לו עקום.
"זה בסדר גם אני לא סטרייט אז הגיוני"
"כן סיימ" עניתי וצחקנו ביחד. הצחוק שלו אלוהי.
הסתכלנו אחד על השני וראשינו היו ממש קרובים.
לא חשבתי ופשוט עשיתי את זה.
נישקתי קלות את שפתיו הרכות.

פאק-
מהר מאוד קלטתי מה אני עושה ונפרדתי משפתיו המדהימות.

פאק פאק פאק מה עשיתי?!
הרסתי הכל!
הוא עכשיו שונא אותי!
המחשבות המשיכו לרוץ בראשי בלי הפסקה ונשימתי התחילה להתקצר, ידיי התחילו לרעוד ולהזיע וליבי דפק במהירות.
שיט שיט שיט-

הייתי כל כך עסוק בלחץ של עצמי שלא ראיתי את הארי מחבק אותי עד שהרגשתי את המיטה פוגעת בצד גופי וידיים חמימות עוטפות את גופי.
"סליחה סליחה סליחה" מלמלתי קובר את ראשי בחזו כשדמעות פורצות מעיניי ללא שליטה.
"אין לך על מה, אהבתי את זה" הוא אמר ונשק קלות לשפתיי.
חיבקתי אותו חזק ונתנתי לדמעות לזלוג חופשי בלי לנסות להחזיק אותן בפנים.
"ששש הכל בסדר אני פה, תוציא הכל" הוא אמר לי והמשיך לחבק אותי כשהתפרקתי עליו.

"סליחה" אמרתי לו אחרי כמה דקות, מתנתק מהחיבוק ומתיישב, מנגב את הדמעות.
"זה בסדר נהנתי לחבק אותך" הוא ענה עם חיוך והחזיק את ידי.
"אני מחבב אותך" הוא אמר לי והתיישב צמוד אליי, מחבק אותי מנצד.
"גם אני אותך" עניתי לו וחיבקתי אותו חזרה.
"אז אמ זה אומר שאנחנו עכשיו בזוגיות?" הארי ביקש בעורפו ושאל אחרי שנפרדנו מהחיבוק.
"רק אם אתה רוצה" עניתי ושמתי את ידי על שלו.
"אני רוצה" הוא אמר עם חיוך רחב ונהנתי כהסכמה.

שכחנו מהעבודה ורק דיברנו עד שהוא היה צריך ללכת.
"ביי, נתראה מחר" אמרתי לו אחרי שהוא יצא מהדלת.
"ביי" "רוצה להפגש מחר אחרי בית ספר שוב?" הוא אמר ושאל
"כן למה לא" עניתי לו, מנסה להסתיר את התלהבותי.
"אצלך שוב?" הוא הציע
"סבבה, ביי" אמרתי וסגרתי אחריו את הדלת.

באותו הלילה הלכתי לישון מחובק עם הכרית, חולם שזה הארי.

■■■■

יאללה בידוד
(לצערי פעם אחרונה שראיתי אותה היה יום רביעי וגם ככה עשיתי בו בערב חיסון שני אז תכף יהיה לי תו ירוק)
אז כן פרובבלי בידוד אחרון שלי לזמן הקרוב אבל היי זה להיום ומחר ✨

שאלה, כדאי לי לפתוח ספר וואנשוטים לדברים שכתבתי לשיעורי ספרות? (זה לא קשור ללארי)
אני דיי מרוצים עם מה שיוצא וחבל שרק אני והמורה (המסכנה) שלי נקרא את זה

17.1.2022

Simple but effectiveМесто, где живут истории. Откройте их для себя