⚠️התקף חרדה, פגיעה עצמית
נ.מ נייל
יש היום מבחן במתמטיקה, אנחנו רק בשבוע הראשון ללימודים אבל זה מבחן על העבודת קיץ..
היום לא הולך להיות יום טוב, אני נכשל והציונים שלי רק מדרדרים במתמטיקה מאז סוף כיתה ז. יש לי גם חרדת מבחנים ספציפית בעיקר של מתמטיקה שלא עוזרת במיוחד..
ישבנו במקומות שלנו, כל התיקים כבר היו צמוד לקיר שמאחורי המורה וחילקו לנו את הטפסים.
אני לא טוב במתמטיקה, זה היה על החומר של שנה שעברה ועדיין בקושי ידעתי לענות, מה הם רוצים ממני? פרבולות, נוסחאות כפל מקוצר..
אני מסתדר מצויין עם משוואת קו ישר וכפל רגיל, אין צורך לסבך הכל.
אני גרוע בנוסחאות, אף פעם לא זוכר אותן או יודע מתי להשתמש בהן.
בזמן המבחן הייתי בתקף חרדה ובקושי הצלחתי לענות על משהו. זה לא שאני לא יודע את החומר, אני יודע אותו, פשוט אני לא טוב בלהביא את זה לידי ביטוי, בלהשתמש בידע.
הגשתי את המבחן בידיעה שכנראה טעיתי ברוב התרגילים שם.
לקחתי את התיק מקצה הכיתה, הוצאתי את הטלפון והאוזניות ושמתי לעצמי מוזיקה, מנסה להרגע.
המוח שלי נמס, אני לא מסוגל לחשוב יותר על כלום.
פעם הייתי חכם, לא הייתי צריך ללמוד למבחנים כדי לקבל מעל 90, אפילו לא הקשבתי בשיעורים.
אבל היום? אני לא קיבלתי עובר במתמטיקה כל שנה שעברה ואני בספק שאני אקבל אחד השנה..
לא משנה כמה אני משקיע, אני לא מצליח להשתפר, הציונים שלי רק מדרדרים.
אחרי בית ספר אני ולואי נפגשנו אצלי בבית, ההורים שלי היו בעבודה.
אני נלחם בדחפים כל כך חזקים לפגוע בעצמי לאחרונה שהגעתי למצב שבו לא הצלחתי להחזיק ונשברתי, חתכתי קצת בבטן אבל בעיקר בשני פרקי הידיים ובלמטה של הרגליים, לא בירכיים אלא קצת מעל הקרסול.
זה היה לפני כמה ימים, מאז החתכים בידיים הספיקו להחלים אבל אני כל כך קרוב לעשות את זה שוב, גם ככה פגעתי בעצמי מאז עוד פעם-פעמיים ברגליים.
החלטתי שאני צריך לעשות משהו כדי למנוע מעצמי ונזכרתי בקיום פרוייקט הפרפר.
רציתי לקרוא לפרפר שלי לואי ואיזה דרך טובה יותר יש מאשר לבקש ממנו גם לצייר אותו? אפשר להשתמש באיילינר שחור עמיד במים שיש לי, מאז קניתי אחד הרבה יותר טוב, אני גם ככה לא צריך אותו.
"שנייה" אמרתי ללואי ועליתי מהר לחדרי להביא את האייליינר, בדיוק נגמר פרק של הפוני הקטן שלי אז החלטתי לנצל את זה.
"תצייר לי פרפר על היד" ביקשתי ממנו אחרי שחזרתי והתיישבתי שוב על הספה.
"מה?" הוא שאל מבולבל
"אתה לא מכיר את פרוייקט הפרפר?" שאלתי והוא נענע את ראשו לשלילה.
"מציירים פרפר על המקום שרוצים לפגוע בעצמך בו ונותנים לפרפר של של אדם/חיית מחמד שאוהבים, אם פוגעים בעצמך איפה שהפרפר נמצא, הורגים אותו. צריך להשאיר את הפרפר בחיים ואם מחזיקים מספיק זמן עד שהצלקות נעלמות, הוא גם לא בכלוב יותר אלא חופשי על היד." הסברתי לו, אני מאוד אוהב את זה, זה נשמע אשכרה יעיל.
"אה וואו זה נשמע כמו פרוייקט יפה, זה יכול לעבוד"
"כן.."
"קיצר, אתה יכול לצייר לי על 2 הידיים? פרפר אחד על כל אחת? זה יהיה עם אייליינר עמיד במים אז זה לא ירד לבד" ביקשתי ממנו והוא לקח את באיילינר שהושטתי לו.
"אין לי בעיה, כן? אבל למה שאני אצייר?" הוא שאל
"כי אני קורא להם על שמך"
"הו וואו"
"כן"
הפשלתי את שרוולי והצמדתי אותם לחזי, עוד לא נותן לו לראות את ידיי.
"זה לא צלקות טריות אז אני מקווה שזה לא יעשה לך טריגר" אמרתי והושטתי לו את ידיי.
"זה בסדר" הוא אמר לי ופתח את האייליינר.
הוא צייר עליי 2 פרפרים, אחד בכל יד. כמובן שהוא אמר כמה רע הם יצאו אבל הם יצאו סבבה, ממש לא רע כמו שהוא אומר.
"רוצה שאני אצייר עליך גם פרפר?" הצעתי אחרי שווידאתי שהאייליינר על ידי התייבש.
"אני אשמח" הוא אמר וחייכתי
"אני לא בטוח שזה רעיון טוב, יש לי עוד צלקת יחסית טרייה ביד.." הוא אמר והשפיל את ראשו.
"הו לואי, אני כל כך גאה בך שאתה ממשיך לנסות" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אגב לי צלקות טריות לא עושות טריגר לרוב אז כל עוד זה לא בעייתי מבחינת מיקום לי אין בעיה עדיין לצייר פרפר" ציינתי והוא הרים את מבטו.
"באמת?"
"ברור"
"אז אני אשמח" הוא אמר וחייכתי.
"יאיי! התכונן ליצירת אומנות של ילד בגן!" אמרתי והוא צחק.
הוא הפשיל את שרוולו וחשף צלקות בשלבי החלמה שונים, רואים אחת מיחסית לאחרונה אבל לא יותר ממנה.
יצירתי על ידו פרפר, בואו נגיד, צייר אני לא..
"עכשיו, השאלה האמיתי, למה היה לך אייליינר עמיד למים בבית?" הוא שאל והרים את גבותיו אחרי שסיימתי לצייר פרפר על ידו, שיט.
"אמ.. אני אולי.. לפעמים.. שם אייליינר?"
"שים עכשיו! זה בטח ממש יפה לך!"
"לא יודע.."
"נייל!!"
"בסדר בסדר" הסכמתי וגללתי עיניים.
הבאתי את האייליינר הטוב יותר ושמתי אותו מול מראה.
"נייל זה ממש יפה לך! אתה צריך לשים אייליינר לעיתים קרובות יותר!" הוא אמר בהתלהבות
"תודה" אמרתי וחייכתי
"אתה יודע, זה גם יכול ממש להתאים לך.."
"נייל לא"
"נייל כן"
"נייל לא"
"נייל כן"
"בסדר נו רק תסיים עם זה מהר" הוא התייאש והסכים.
"יאיי! אני מזהיר מראש, זה מרגיש קר" אמרתי והוא הנהן.
הוא עצם את עיניו ושמתי לו אייליינר, כולל השפיץ בקצה והכל.
לא עשיתי לו אחד מוגזם, אחד עדין ממש מתאים לו.
"סיימתי" אמרתי לו אחרי כמה דקות.
"אה וואו זה לא רע, זה אפילו יפה" הוא אמר אחרי שהלכתי איתו למראה.
"אני יודע! אתה צריך לשים את זה קבוע!"
"אין לי ביטחון לשים את זה מחוץ לבית אבל אולי בעתיד"
"ברור, קח את הזמן שלך"
■■■■
הו וואו למה אף אחד לא הזכיר לי שלא העלתי במשך חודש-
1.6.2022
YOU ARE READING
Simple but effective
Fanfiction!עדיין עולים פרקים אבל מאוד לאט! לשניהם יש משהו משותף פחד מאנשים. חרדה חברתית אם להיות ספציפים. זה פגע להם ביכולות החברתיות ובטח שברומנטיות. האם הם יתגברו על זה? האם הם יצליחו להיות ביחד? או שזה פשוט יותר מידי..... 《מכיל》 התקפי חרדה התקפי פאניקה מיס...
