Simple but effective

~19~

תקשיבו אם אתם שומעים את זה עם הפליליסט ולא הגעתם אל bees in my head תעבירו אליו, זה תורם לפרק ולאווירה.

נ.מ נייל

זזתי לצלילי השירים קופצניים שברקע בזמן שזרקתי לקערה חופן מרשמלואים, כמה קוביות שוקולד ושברי ביסקוויטים. הכנסתי אותה למיקרוגל לחצי דקה והתחלתי להכין טוסט שוקולד עם הפיתה שהייתה לידי.

הכנסתי את הפיתה לטוסטר בול כשהמיקרוגל ציפצף. הוצאתי את הקערה מהמיקרוגל ואכלתי את תכולתה תוך כדי שרקדתי לצלילי השירים הקופצניים המושמעים בפול ווליום מהטלוויזיה.
סיימתי את הסמורס המפורק ונזכרתי בטוסט, רצתי אליו והוצאתי אותו בדיוק בזמן. לקחתי אותו ואכלתי אותו תוך כדי המשכתי לרקוד עם המוזיקה.

הרגשתי שמח, מאושר, בעננים.

I DON'T DO WHAT SIMON SAYS
GET THE MESSAGE 'CAUSE IT'S READ
THAT'S JUST LIFE, IT NEVER PLAYS FAIR
המשכתי לרקוד למוזיקה ולצרוח את המילים. 

כשנגמר השיר עצרתי את הטלוויזיה, שמתי שירים באוזניות, לקחתי כסף, מפתח ודילגתי אל המכולת, צורח בלי קול את מילות השיר כל הדרך.

חזרתי הביתה כמה דקות אחר כך עם בקבוק ספרייט זירו וחזרתי למה שעשיתי לפני, רקדתי ולקחתי את השירים שבקעו בחוזקה מהטלוויזיה.
אכלתי שני חטיפי אנרגיה כתומים, אלו של השוקולד ושתיתי את הספרייט, קופץ בכל הקומה.

WATCH ME, TAKE A GOOD THING AND FUCK IT ALL UP IN ONE NIGHT
CATCH ME, I'M THE ONE ON THE RUN AWAY FROM THE HEADLIGHTS
NO SLEEP, UP ALL WEEK WASTING TIME WITH PEOPLE I DON'T LIKE
צעקתי ופתאום, פוף.
כבר לא צעקתי את המילים, כבר לא רקדתי, כבר לא הייתי שמח.
לקחתי את השלט וסגרתי את הטלוויזיה לפני שנשכבתי על הרצפה.
פאק! אכלתי כל כך הרבה, הבטן שלי כואבת. אני כל כך מטומטמם!

אחרי כמה דקות של בהייה בתקרה ואיחולי מוות עצמיים הצלחתי לקום וסידרתי אחרי, נשכבתי במיטה והתחלתי לגלול בטלפון בנסיון להעסיק את עצמי.

בשלב מסויים שמתי את הטלפון בטעינה, נשכבתי במיטה וניסיתי לישון. בהיתי בתקרה והרצתי בראשי את מה שהיה קודם.
כמובן שזה היה הייפר, זה היה כל כך ברור. איך לא הבנתי? למה תמיד לוקח לי זמן לקלוט? איך אני מאמין שאני פתאום שמח?

■■■■
אני קוראים לזה הייפר כי אין לי מושג מה השם של זה. זה לא מאניה או כאלו בסגנון כי זה רק שעה (פחות או יותר) ואני דיי בטוחים שזה קשור לadhd אבל אין לי שום בסיס אל זה..

זה בייסיקלי שפתאום בלי שום סיבה ממש שמחים ואנרגטים לשעה פלוס מינוס ואז חוזרים למצב הרגיל (שאישית אצלי הוא ✨דיכאון✨). אבל לא באמת שמחים, זה מרגיש טוב אבל לא שמחה אמיתית או אושר, רק אנרגטיות והרגשה טובה כלשהי.
לרוב זה בא אחרי ולפעמים גם לפני יום יומיים שבהם מדוכאים יותר מהרגיל וממש קשה להשאר יותר מהרגיל

מסר מאני מהעתיד של יום אחרי שהעלתי את הפרק: חבל שלא חיכיתי יום כי עכשיו אני במוד הזה💀

יאללה קיבלתם פרק כי בא לי למות ואני מנסים לא

בבקשה תעצרו אותי מלהמשיך להעלות פרקים בטווח כל כך קצר

7.2.2022