Simple but effective

~22~

תעבירו ל- bullet (אני מבטיחים לא להמשיך לעצבן אתכם ככה בכל פרק)

⚠️פגיעה עצמית, אובדנות

שמועות אומרות שעד סוף הפרק תבכו, נראה האם הן נכונות.

נ.מ נייל

אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהתקלחתי, כנראה לפני כמה שבועות.
אני לא זוכר מתי באמת הייתי שמח, גם כשאני חוזר שנים אחורה אני מבין שלא הייתי באמת שמח. כנראה הייתי שמח רק כשהייתי ממש קטן.
אני לא זוכר מתי הייתי נוכח באמת, איפה שהגוף שלי.

נמאס לי מהכל, למה אני ככה?
למה הכל ככה? מה עשיתי רע שזה מגיע לי?
אני מרגיש כל כך ריק.
חסר רגשות, חסר ערך, חסר מוטיבציה.
אני נקי כרגע 33 ימים (חודש ו3 ימים) אבל אני לא רואה סיבה להמשיך ככה.
התחלתי להיות נקי, מפגיעה עצמית רק כי ההורים שלי התחילו לחשוד שאני כל הזמן עם ארוך. אבל הצלקות שלי כבר החלימו והראתי להם את הידיים שלי אז למה לא לחזור לזה? זה גם ככה מחלים תוך שבוע-שבועיים.

אני לא מרגיש כמו בן אדם אמיתי.
אני מזוייף.
אני ריק.
אני כבר לא בטוח שאני באמת קיים.
אני רק צריך לראות את הדם כדי להוכיח לעצמי שאני קיים, שזה לא הכל חלום רע.
אני רק צריך לעשות את זה כדי להעביר את הזמן.
אני מרגיש כאילו משהו חסר בי, משהו שאי אפשר להשיג. כאילו אני משועמם אבל כלום לא מעניין.
אני רק צריך לפגוע בעצמי כדי להעביר את התחושה הרעה, זה גם ככה לא כל כך כואב.

רק פעם אחת.
אני יודע שאם אני אשבור את זה אני אחזור אל זה ולא אנסה להשאר נקי אבל למה שאני ארצה להשאר נקי? למה אני בכלל מנסה להשאר חיי? למה אני סובל כל כך הרבה בשביל משהו חסר משמעות?

כולם חושבים שאני בסדר, שהכל טוב איתי אבל זה ההפך. אני הכל חוץ מבסדר.

למה אני עדיין פה? אני צריך לסיים את חיי וזהו, ללואי אולי יהיה עצוב אבל הוא ישכח מזה מהר, זה רק אני, לא מישהו חשוב.

הוצאתי מחברת ועט והתחלתי לכתוב.

~~~~~~~~

ללואי

אתה החבר הכי טוב שיכולתי לבקש, אני לא מאמין שאפילו זכיתי להיות חבר שלך.
אנחנו חברים מגן חובה, אתה זוכר? כשאני ואתה שיחקנו לבד אז הגננת שמה את שנינו ביחד לשחק? בזכותה הכרתי אותך.
אתה בטח חושב לעצמך "הוא משקר, הוא מגזים, למה שהוא יגיד את זה עליי?" התשובה שלי היא שכל מה שאמרתי נכון, אני לא משקר. למרות החרדה שלך או כל בעיה אחרת, אתה עדיין חבר טוב, החבר הכי טוב בעולם.
אתה תמיד פה בשבילי, כיף לדבר איתך, לבלות איתך בכללי.
אתה כל כך נחמד, נדיב, חכם, ואני יכול להמשיך ככה ספר שלם. כל מה שאני יכול להגיד זה שהיית חבר כל כך טוב, כל אחד היה רוצה חבר כמוך.
אני כל כך שמח שזכיתי לראות את הצד האמיתי שלך, זה שיותר מחרדה, זה שבו אתה מתנהג כמו עצמך.
אני מקווה שאתה יודע שמגיע לך את היחס הכי טוב מכולם, לא משנה מי זה ולא משנה מה, אתה בן אדם כל כך טוב.
אז כן כמו שאולי כבר הבנת, אם אתה קורא את זה אני כנראה כבר מת.
אני כל כך מצטער שלא אמרתי לך כלום אבל לא רציתי להעציב אותך, לא רציתי להדאיג אותך, לא יכולתי לתת לך לדעת מה אני עובר.
אני יודע שאם הייתי משתף אותך היית יושב ומקשיב, היית מנסה לעזור, היית שם בשבילי. אבל לא יכולתי, לא יכולתי להעביר אותך את זה איתי.
אני מקווה שלא תקח את זה קשה, אני יודע שאני החבר היחיד שלך אבל אתה תצליח להתמודד בלעדי. אתה כל כך חזק ומסוגל להרבה יותר משאתה חושב, אולי זה נראה מופרח אבל גם תוכל ליצור עוד חברים.
חשוב לי שתדע שזאת לא אשמתך, אתה הסיבה שבגללה לא סיימתי את חיי מוקדם יותר. אל תעז לחשוב שלא היית מספיק כדי לשמור אותי פה כי כן היית, היית יותר ממה שכל אדם אחד יכל אפילו בלי לדעת. אבל לשמור אדם בחיים זאת עבודה כמעט בלתי אפשרית על ידי קיום של אדם אחד.
אני אוהב אותך כל כך הרבה.

נייל.

~~~~~~~~

כתבתי את המכתב של לואי ודמעות היו בקצה עיניי.

~~~~~~~~

אמא, אבא,

אני כל כך מצטער שעשיתי את זה, שוויתרתי ברגע שהיה לי קשה מידי, שלא פניתי לעזרה.
סליחה שאחד מכם מצא אותי, שהייתם צריכים לראות אותי.
אני כלכך מצטער שעזבתי אתכם אבל לא הייתי מסוגל להמשיך להתמודד עם זה, להמשיך לחיות ככה.
סליחה שעזבתי אתכם לבד, סליחה שעזבתי אתכם ככה.
אתם בטח חושבים לעצמכם "זה אמור להיות הפוך, אנחנו אמורים להיות אלו שמתו קודם, לא הוא" וזה נכון, זה לא כמו שהיה צריך להיות בטבע אבל ככה יצא.
אני כל כך מצטער שאין לי הרבה מה להגיד, הרי אלו המילים האחרונות שלי, אני צריך להגיד משהו..
עשיתי את זה כי לא הייתי מסוגל להתמודד עם הכאב, עם הסבל. כל יום שבו אני חיי היה סיוט אחד גדול, לא יכולתי להמשיך ככה. אף אחד לא אוהב סיוטים, החלק שכולם הכי אוהבים בהם זה כשמתעוררים.
אז החלטתי להתעורר מהסיוט שאני חיי בו, לצאת מהחיים.
זאת לא אשמתכם, לא ידעתם, איך יכולתם לעשות משהו?
אני אוהב אותכם כל כך, תזכרו את זה תמיד.

נייל.

~~~~~~~~

כתבתי להורי, גם אם הם מתעללים בצורה כלשהי ולא בהכרח מגיע להם.

זהו, לא היה לי יותר למי לכתוב, אני לבד בעולם, הם היחידים שיש לי.
תלשתי את הדפים מהמחברת והוצאתי את המעטפות מהמגירה, שמתי שם כמה מראש למקרה הצורך..
הכנסתי כל דף המעטפה מתאימה, סגרתי אותה וכתבתי אל מי המכתב על גביה.
הנחתי את המכתבים על השולחן.

עכשיו 2:15 בלילה, הם ישנים ויגלו בבוקר.
לקחתי את הטלפון וכתבתי ללואי הודעה אחרונה,
"אני אוהב אותך כל כך, אתה החבר הכי טוב שיכולתי לבקש."
שלחתי את ההודעה והלכתי לחדר אמבטיה.

■■■■
אני???? השתמשתי במכתב להורים של נייל כדי לבסס את שלי להורים שלי??? אין לי מושג על מה אתם מדברים..
אני טובים בכתיבת מכתבי התאבדות לדמויות אבל כשזה מגיע אליי? כלום! חוצפה-
(אל תדאגו, אני חייבים להשאר בחיים, אני הולכים באפריל להופעה של לואי)

אז מה? השמועות נכונות? האם בכיתם?

תגיבו יזונות-

אגב אם לא הבנתם במה להעביר שיר, יש פליליסט בפרופיל שלי שמתאים לפאנפיק כזה לפי פרקים סוג של

אוקי אני יוצאים עכשיו להפסקה קצרה כלשהי כדי לצבור עוד פרקים כתובים לפאנפיק. יש לי פחות מ10 פרקים כתובים כרגע ויכולות להיות לי תקופות שבהן אני לא כותבים בכלל.
זה למה אני לא אעלה עכשיו כמה זמן.
(כן אני מודים, בחרתי לעשות את זה אחרי הפרק הזה כדי להשאיר אתכם במתח)

כבר פרסמתי את הפרק הזה וטפ-

20.2.22