נכד וולדמורט - הגרסה שלי:-)

2

שבועיים עברו מאז שהארי הגיע לכיכר גרימולד מספר 12, והוא עוד היה נבוך על שצעק על רון והרמיוני. עכשיו, כשנוכח לדעת כמה עבודה היתה נחוצה בשביל לטהר את הבית, הוא הבין למה הם היו כל כך עסוקים.
הם התמקדו בניקוי הטרקלין, חדר מוארך בקומה השנייה, בעל תקרה גבוהה וקירות בצבע ירוק זית מלוכלך המכוסים בשטיחי קיר מטונפים. הם ריססו דוקסים מהוילונות ורוקנו את מדפי הזכוכית בארונות, פעולות שלקחו זמן רב ובאופן מפתיע היו מסוכנות. סיריוס חטף נשיכה מקופסת טבק כסופה, ואת רון כמעט חנקה גלימה סגולה עתיקה ברגע שהוא הוציא אותה מהארון.
הם היו די מותשים (והכיסים של פרד וג'ורג' כבר היו די מלאים) כשפעמון הדלת צילצל בקול רועם.
"הישארו כאן," אמרה גברת וויזלי בתקיפות בדרכה החוצה. "אני אביא לכם סנדוויצ'ים." היא הקפידה לסגור את הדלת אחריה.
פרד וג'ורג' ניגשו ונעמדו ליד הדלת, מקשיבים בעניין.
"מנדנגוס משוחח עם סיריוס ועם קינגסלי," מילמל פרד וקימט את מצחו בריכוז. "אני לא מצליח לשמוע.. נראה לכם שאפשר להסתכן באוזניעזר?"
"אולי זה שווה את הסיכון," אמר ג'ורג'. "אני יכול להתגנב לחדר ולהביא זוג.."
"לא, רגע, לא צריך," אמר פרד ופישפש בכיסיו. "אמורים להיות לי כמה זוגות כאן איפשהו.. אה, הנה."
הוא הוציא מכיסו סבך של חוטים בצבע עור.
הוא העביר אחד לג'ורג' ואז חילק במהירות בין הארי, רון, הרמיוני וג'יני.
"צאו," אמר ג'ורג', החוט מוחדר לאוזנו.
החוטים התמתחו כמו תולעים ארוכות ודקיקות, ואז התפתלו וחמקו מתחת לדלת. כמה שניות לא שמע הארי דבר, ואז שמע פתאום את קולו הלוחש של סיריוס כאילו הוא עומד ממש לידו.
"..בלדור אמור להגיע מאוחר יותר," הוא אמר. "הישיבה תהיה ב8, וחוץ מארתור שבמשמרת כולם אמורים להיות בה, לכן.." את סוף המשפט הם לא יכלו לשמוע כי גברת וויזלי התחילה לצעוק.
"אנחנו לא מנהלים פה מחסן לסחורה גנובה!"
"איך אני אוהב לשמוע את אמא צועקת על מישהו אחר," אמר פרד, ועל פניו נמרח חיוך של שביעות רצון שעה שהוציא מאוזנו את האוזניעזר ופתח את הדלת סנטימטר או שניים כדי לאפשר לקולה של גברת וויזלי להדהד בחלל החדר. "שינוי מרענן."
"-חסר אחראיות לחלוטין, כאילו שאין לנו מספיק דאגות בלי שאתה תמלא את הבית בקדרות גנובות-"
"הטיפשים נותנים לה להכנס לשוונג," אמר ג'ורג' וניענע בראשו מצד לצד. "חייבים לעצור אותה על ההתחלה, אחרת היא בונה תנופה ויכולה להמשיך שעות. והיא משתוקקת כבר להכניס למנדנגוס, מאז שהוא הבריז בזמן שהיה אמור לשמור עליך, הארי - והנה שוב אמא של סיריוס - "
קולה של גברת וויזלי נבלע במקהלת הצעקות והצווחות שעלו שוב מהדיוקנאות התלויים בפרוזדור. ג'ורג' סגר את הדלת כדי להשתיק את הרעש.
"שמעתם מה סיריוס אמר?" שאל פרד. "ממש לפני שאמא התחילה לצרוח?"
"לפי איך שזה נשמע, דמבלדור אמור להגיע המאוחר יותר היום, ממש אחרי ארוחת ערב!" קרא ג'ורג'.
"אם ככה זאת בטוח ישיבה ממש חשובה. הוא הגיע לפה רק פעם אחת מאז תחילת החופש," הסיק רון. "ננסה לצוטט עם האוזניעזר, נכון?" הוא שאל בהתרגשות.
"את תהיה טיפש, רון," אמרה הרמיוני. "הם גם ככה מטילים לחשי חסינות על הדלת, ומן הסתם הם יקפידו היום אפילו יותר מהרגיל."
"אה, אבל אף פעם אין לנו התראה מראש לשעה או ליום של הישיבה," אמר ג'ורג' עם ניצוץ בעיניו.
"לחשי חסינות לא משנים כלום אם מה שאתה מנסה להכניס כבר נמצא בפנים*," הסביר פרד. "ולכן, כל מה שנצטרך לעשות זה 'להפיל' את הקצה של האוזניעזר בתוך המטבח.."
"ונוכל לשמוע את הישיבה," סיים אותו ג'ורג'.