לרגע

לרגע - פרק 4

פרק רביעי

הלילה עבר בנעימים. הבנות עשו עד חצות הלילה את מה שהן הכי טובות בו — דיבורים, כמובן. הן נרדמו לקראת אחת בלילה, והתעוררו אל בוקר חמים ושטוף-שמש, ליום חמישי.

"מחר חוזרים הביתה," היו מילותיה הראשונות של הילה.

"מה, הילה, כל כך רע לך אתנו, שאת כבר סופרת ימים עד סוף השבוע?" צחקה מעיין תוך צחצוח שיניים.

הילה צחקה, מנסה להתנער מקורי-השינה, ולמצוא די כוח כדי לצאת מן המיטה. "העברתי אתכן רק יום אחד, בנות," אמרה. "יש עוד דרך ארוכה עד שארגיש כאן בבית."

"אני מתגעגעת לאוכל של אימא. ואכלתי כאן רק שלוש ארוחות," רטנה שחר, והחליקה את כפות רגליה לתוך נעלי הבית הצמריריות שלה. היא קמה וגררה את רגליה על הרצפה ברעש.

שובל זעה במיטתה. "הממ? כבר בוקר?"

"קומי, ישנונית," אמרה מעיין בשעשוע, וזרקה על חברתה כרית פיקצ'ו צהובה. שובל אחזה בבובה, ישנונית, וחיבקה אותה אליה. הבובה צפצפה. "פיקה-צ'ו!" צייצה, והבנות צחקו.

הבנות התלבשו בזריזות, ומעיין חייכה כשהבחינה שלכל אחת מחברותיה יש סטייל משלה — שובל, שאהבה ללבוש חולצות משוחררות ובהירות ומכנסי ג'ינס זרוקים; הילה, עם לבוש מלכותי, כיאה לבת-עשירים מרעננה: ג'ינס כהה וצמוד, חולצה שחורה וארוכה וצעיף עבה וארוך בצבע חרדל; ושחר הקטנה, שאהבה להסתובב בטייץ וחולצה פשוטה בצבעים כהים. הן יצאו מחדר מספר 16, ונתקלו באמיר, שיצא לבדו מחדר מספר 17.

"בוקר טוב," אמרו הבנות במקהלה.

"בוקר," השיב אמיר. תחת עיניו הופיעו שקים אפורים-סגולים מחוסר-שינה, ולבושו היה זרוק ולא מושקע, בניגוד לבגדים שלבש אתמול.

"מה קרה, ישנוני?" צחקה מעיין. "לא ישנת טוב?"

הוא הנהן. "היה לנו סיבוך קטן אתמול. לי ולבנים," אמר ולא יסף. הבנות הביטו בו בסקרנות, אך הוא התרחק מהן בהליכה מהירה, ממהר אל חדר-האוכל, או שפשוט לא רוצה לדבר.

שחר ושובל נכנסו אל חדר-האוכל יד ביד, וניגשו ישירות אל דוכן המשקאות החמים. הילה ומעיין, בניגוד אליהן, היו רעבות מאוד, והתנפלו על מגשי הביצים והסלטים. מעיין הביטה בהילה, שפטפטה אתה ואספה אוכל מכל הבא ליד. אתמול הילה נראתה לה כבת עשירים מפונקת וקרה, והינה, רק אחרי יום אחד, הן כבר משוחחות ומתנהגות כמו חברות ממש טובות.

"אה, הילה," נזכרה מעיין כשהשתיים התיישבו לאחד השולחנות. "אתמול, כשחזרתי משיעור צרפתית... היית במקלחת — "

"כן," קטעה אותה הילה ואחזה בספל השוקו שלה. "שמעתי את מה שאמרת," אמרה, אך לא הביטה ישירות במעיין.

מעיין נאנחה. "תראי, לא התכוונתי למה שאמרתי — שאת בת של עשירים שמתקלחת שלוש שעות וכל זה — זה היה ממש מגעיל מצדי. פשוט הייתי נסערת בגלל שיעור צרפתית. הוא היה ממש גרוע, וגם איתן עיצבן אותי, זה באמת לא בגללך. למען האמת, את ממש אחלה," אמרה לה, מחייכת בחום.