לרגע

לרגע - פרק 25

פרק 25:

"אני אומר לך, או שאתה יוצא, או שאני קורא לגבי!"

"תגיד, להיות חתיכת מלשן זה חלק מתנאי הסף לקבלה לקורס מד"צים?"

"רותם, תיזהר עם הפה שלך!"

"אני?" נשמעה נחרת בוז. "ממתי אני זהיר בכלל?"

"אתה לא תעשן בחדר שלי!" הכריז אופיר.

גיא התמתח ופיהק. "בוקר טוב," מלמל לעבר השניים. זה קצת עצוב, אבל הוא כבר התרגל לקום כל בוקר ביומיים האחרונים לשמע צעקותיהם של רותם ואופיר. השניים לא הפסיקו להתווכח על התנהגותו של רותם מבוקר ועד ליל. גיא כבר ויתר מזמן על הניצחון בקרב מול רותם ופרש לישון בכל פעם שהתלהט בין השניים ויכוח. גם אמיר היה בורח מהחדר כשהשניים התווכחו, ולגיא הייתה השערה סבירה בהחלט, שאמיר בורח לחדרה של עינב. הוא בחיים לא יודה בזה, אבל הידיעה הזו הסבה לגיא מעט קנאה – הוא ידע שאם ייכנס לחדר 15 כדי לראות את הילה, מאי תתנפל עליו ודנה תגרש אותו.

"מה בוקר טוב?!" שאג אופיר בתגובה לברכתו, וגיא קפץ מהמיטה בבהלה. "לא ישנתי בכלל, כל הלילה ניסיתי לשכנע את המפגר הזה להפסיק לעשן!"

"אתה סתם אפס בכיתה י"א," הפטיר רותם לעברו. "אז מה אם אתה מד"צ? אתה חושב שאתה יכול להגיד לי לעשות הכול? אני גדול ממך בשנה!"

"זה – בכלל – לא – קשור!" אופיר היה מיואש. עיניו היו קטנות ואדומות מחוסר שינה. "אני לא יכול לסבול את הריח של הסיגריות האלה, בסדר? תעשן, אתה יודע מה, תעשן, אבל לא בחדר!"

רותם נשף לו עשן בפנים. "פרינציפ," הכריז.

לאופיר, ככל הנראה, זה נמאס. הוא יצא מהחדר כרוח סערה, ולגיא הייתה תחושה שהוא עומד להביא הנה את גבי. הוא מיהר להזדקף במיטה ולהתלבש. גיא העדיף שלא להיות בחדר כשגבי יגיע ויצרח על רותם. הוא התכופף ונעל נעליים. הוא הרגיש במבטו של רותם, אך העדיף להתעלם.

"אז." אמר רותם בקול משועשע.

גיא הביט בבואתו שבמראה בעודו מצחצח שיניים, והתעלם.

"שמעת מה קרה בחדר 15 בלילה?" המשיך רותם, וניצוץ ערמומי נדלק בעיניו.

גיא, שבדיוק התכופף אל הכיור, הזדקף באחת. "מה!" פלט, פיו עוד מלא משחת שיניים.

"כן, כן, התגנבו פנימה בריונים – "

גיא זרק את מברשת השיניים לכל הרוחות וירק את כל המשחה אל הכיור בלי לחשוב פעמיים. בריונים בחדר 15? הלב שלו הכפיל את קצב פעימותיו. אם משהו קרה להילה, הוא בחיים לא יסלח לעצמו...

רותם פתח את פיו כדי להגיד דבר-מה נוסף, אבל גיא ממש לא התכוון להישאר ולהקשיב. הוא עזב את חדר 17 במהירות וטרק אחריו את הדלת. השעון שלו הורה על השעה אחת בצהריים – הוא בהחלט ישן הרבה היום, וזה חתיכת הישג עם כל המהומה שעוררו רותם ואופיר. הוא דהר במורד המדרגות לכיוון אולם הכניסה לפנימייה, שם נהגה הילה לשבת בכל בוקר יום שבת. אבל היא לא הייתה שם.