לרגע

לרגע - פרק 8

פרק שמיני

היום השני של הטיול היה הטוב ביותר עד כה, לדעתה של הילה. ביום הראשון התהלכה עם חברותיה, אך שום דבר שעשתה איתן לא דמה לחוויות שעברו עליה כשצעדה יחד עם גיא במסלולים. הוא לא היה דומה לאף בחור שהכירה קודם: תמיד היה מוקף חברים, אבל נפנף אותם בכל הזדמנות רק כדי להיות חופשי לתת להילה נשיקה ארוכה על שפתיה; היה צועק המון ומשלהב את הכיתה בפזמונים גסים, אבל הקפיד להחזיק להילה את היד כל הזמן ולשוחח עמה על הנושאים הכי עמוקים שעלו על דעתו (בעיקר בורקסים) – ושלא נזכיר את הלילה של היום השני, אז לקח אותה לפיקניק לאור הירח – בו חלקו יחד מנה חמה – וסיפר לה סיפורים מהימים שלפני מות אמו, על המשפחה שלו ועל כמה מעללים חצופים ומסוכנים שעולל עם חבורת הבריונים שלו.

הילה הייתה מוקסמת ממנו. הוא היה כל מה שאף פעם לא העלתה על דעתה שיהיה לה. הוא היה הילד הרע האולטימטיבי, עם מראה מושלם, מאות סיפורים עצובים ומותחים מעברו, בעיות עם המשפחה והחברים – הילד הרע שנראה קשוח ורעשן, שמסתיר מתחת למעטה המתנשא את הבחור הכי חמוד ורגיש שפגשה אי פעם.

בחודש הראשון שלה בפנימייה, כשהיה נטפל אליה המון ומנסה להתחיל אתה, היא בכלל לא חשבה על אפשרות שתצא אתו. הוא לא הלהיב אותה באופן כלשהו, לא גרם לה ממש לרצות אותו, אם כי היה ברור לכולם שהוא רוצה אותה. אבל עכשיו, כשזכתה סוף-סוף להכיר אותו ולדבר אתו בכנות, הוא באמת הצליח להגיע אל הלב שלה; היא נדלקה עליו, ומשום שגם הוא היה מאוהב בה בצורה כמעט מטורפת – האהבה שלהם נראתה בלתי ניתנת להפסקה.

הילה אף פעם לא חשבה שתצא עם מישהו כמוהו, בטח שלא תאהב אותו כל כך; הם היו בקושי יום אחד ביחד, אבל לא היו מסוגלים להתנתק זה מזה כבר עכשיו. ההתרגשות הייתה גואה בה בכל פעם שהביט או חייך אליה, או סתם כשראתה אותו לידה. ולפי המבטים שלו, היא ידעה שזה הדדי.

גיא היה הילד הרע הכי מתוק שהכירה – לא שהכירה הרבה, אבל בכל זאת. הילה באה ממשפחה עשירה ומתנשאת ברעננה – הכול פעל לפי המוסכמות החברתיות. היא ידעה שלעולם לא תוכל לצאת עם מישהו כמו גיא, שאמו מתה והעביר את זמנו בביצוע פשעים (או "פעילויות מסוכנות", כפי שנהג לקרוא להם) בתל-אביב. ההורים שלה היו מעיפים אותה מהבית אם היו מגלים שהיא מתרועעת אתו, או לפחות מוציאים אותה מן הפנימייה.

אולי זה מה שאהבה בגיא כל כך – התחושה שנתן לה. ולא, זו לא אותה התרגשות, אלא ההבנה שבפעם הראשונה בחיים שלה, הילה, הילדה הטובה, עושה משהו רע, אסור ובלתי-נסלח – יוצאת עם הילד הרע של בית-הספר. ואוהבת את זה. מאוד.

היא ידעה שההורים שלה יהרגו אותה אם יגלו, אך לא יכלה להגיד מילה בנושא; היא הייתה מאושרת כל כך במחיצתו, עד שלא יכלה להביא את עצמה להגיד את אותן המלים, שיסיימו את הדבר הנפלא שקרה לה, שהיה רק בראשיתו. היא ניסתה לשכנע את עצמה כי להוריה אין דרך לגלות על מערכת-היחסים שלה אתו, ולכן הניחה לעצמה להמשיך ולהעביר את זמנה במחיצתו. גיא היה כמו סם; כל מי שהסתובב אתו - התמכר אליו, והיה מאוד קשה להפסיק.