לרגע - פרק 17

5.3K 221 41
                                    

פרק 17

עידו הקיף את תשובה ד' ורפרף במבטו על הבוחן. את רוב התשובות הוא ידע, ניחם את עצמו, והגיש את הבוחן על המורה. זה הנהן לעברו וסימן לו לצאת מהכיתה. עידו חייך אל שחר, שישבה לידו, אבודה בין השאלות הרבות, ועזב את הכיתה. במסדרון, כמה מטרים לפניו, צעדה בחורה גבוהה מאוד ורזה מאוד, בעלת רעמת תלתלים עבה ונפוחה.

"מעיין, חכי," הוא קרא לה, והיא הסתובבה לעברו ונעצה בו מבט עייף.

"איזה מבחן גרוע," רטנה כשהדביק אותה, "בכלל לא הקשבתי בשיעורים האחרונים, לא פלא שלא ידעתי כלום..."

עידו הנהן והביט בה. "מה קרה לך, מעיין? פעם היית שמחה, תלמידה טובה, כיפית ומצחיקה, ופתאום את... רגזני."

"אל תציק לי, עידו," נזפה בו מעיין. "אין לי כוח לשטויות שלך."

"מה פתאום מציק?" נעלב עידו. "אני שואל כי אני דואג לך. את נראית נורא בזמן האחרון – עייפה, כועסת, את בקושי מסתובבת אתנו. מה קרה?"

"אני מניחה שהבנתי שאתם כבר לא חברים שלי," אמרה מעיין לאחר מחשבה קצרה, קולה אדיש וחסר-גוון.

עידו בהה בה. "כבר לא חברים שלך?" חזר, המום ומבולבל.

"כן," מעיין משכה בכתפיה, "הרי אני לא מדברת עם איתן ושחר, הילה ושובל מרכלות עליי, ומשאר הבנים נמאס לי... אתם כבר לא חברים שלי."

עידו כיווץ את גבותיו, לא מבין. "בטח שאנחנו חברים שלך," אמר, "אנחנו דואגים לך ואוהבים אותך יותר מכל אחד אחר בבית-הספר..."

"זה לא נראה ככה," כעסה מעיין, "אם אתם באמת אוהבים אותי, למה לא הזמנתם אותי לשבת אתכם ארוחת-הצהריים? למה לא אמרתם משהו כשהלכתי לשבת במקום אחר? ולמה הילה ושובל מרכלות עליי, ואיך אני אישן איתן באותו החדר, כשאף אחת מהן כבר לא חברה שלי?" דרשה לדעת, קולה זועם ופגוע.

עידו הרכין את ראשו כששמע הדברים. "תראי, אני מסכים אתך, שאולי היינו צריכים לעשות יותר כדי להשאיר אותך אתנו... אבל גם לך יש חלק בריחוק הזה." אמר בכובד-ראש.

"בטח," הסכימה מעיין, "אם אתם לא רוצים אותי, אני אלך. זה החלק היחיד שיש לי."

"לא נכון," עידו גלגל עיניים. "ההתנהגות שלך לא בדיוק גרמה לנו להיות אתך, את מבינה? דבר גורר דבר."

"מה שתגיד," רטנה מעיין. היא האיצה את קצב צעדיה והותירה את עידו לבד.

מאחוריו, דלת מעבדת הביולוגיה נסגרה בחריקה. "עידו!" נשמעה קריאה, ואחריה קול צעדים הממהר לעברו.

עידו הסתובב. "הי, דנה," אמר לה, והיא חייכה אליו את חיוכה המתוק. "מה נשמע?"

"הכול טוב, אתה יודע, חוץ מהמבחן. אני נכשלתי, אני בטוחה," צחקקה במבוכה.

לרגעWhere stories live. Discover now