פרק 3- אנטון בלאק

3K 157 21
                                    

״בוקר טוב בייב״ היא העבירה עליי את ידה והעפתי אותה ממני בכעס. האימון שלי מתחיל רק בעשר, וקל לשער שהיא העירה אותי כדי שאבוא איתה ליום צילומים שלה ושהפפראצי יצלמו את הזוגיות ״המושלמת״ שלנו.

״בייב, בוא איתי היום.״ היא לא נוגעת הפעם, רק אומרת בקול רגוע. היא יודעת כמה קשה אני בבוקר. ״לא.״ אני אומר בקול צרוד. ״נו, בוא איתי.״ היא הפעם קצת פחות סבלנית. ״לא רוצה.״ אני אומר ומכניס את פניי מתחת לכרית. ״זה יקח רק שעתיים, משם תלך לאימון שלך.״ היא מבקשת אבל אז תוקף אותי התקף עצבים.

אני מרים את ראשי ומביט בעינייה. ״את באת לקרב החשוב שלי אתמול ?״ אני שואל והיא מרגישה אשמה ולא אומרת יותר מידי, רק קמה מהמיטה.

סתם נתתי את זה בתור תירוץ, שמחתי שהיא אמרה שהיא לא באה. למען האמת, חשבתי שזה יתן לי ולג׳ורדן שקט. מסתבר שהיא בכלל לא רוצה אותי. אבל אני לא דואג, היא עוד תרצה.

״זין.״ אני ממלמל, היא העירה אותי עכשיו ואני לא אצליח לחזור לישון אז אני קם מהמיטה והולך להתקלח.

אני פושט את בגדיי, נכנס למקלחת ונותן למים החמים לזרום על גופי.

בנתיים אני חושב על ג׳ורדן, כמו ברוב היומיים האחרונים. אני לא מסוגל להפסיק, אני מדמיין את הפרצוף שלה בכל מקום, כלכך רוצה לנשק אותו.

אני לא יודע מה אני יכול לעשות כדי לגרום לה להיות שלי. מתנות ? מילים יפות ? אולי פרסום ? היא לא נראת בחורה של פרסום, גם לא כזו של מילים יפות, יותר של מעשים יפים. היא נראת כזו של אם כבר מתנות, אז מתנות מהלב.

העיניים שלה צועקות כמה היא אמיתית וטהורה, כמה היא לא כל מה שכסף קונה. באיזשהו מקום אני די אוהב את זה. למרות שכסף, תהילה וזיון מוצלח זה רוב מה שיש לי להציע לה, אני לא טוב ב.. רגש.

״פול.״ אני שומע את קלואי מחוץ לדלת האמבטיה, אני נאנח ומהמהם. ״נפגעת ממני אתמול ?״ היא שואלת ואני רק מגחגך לעצמי בידיעה שהיא לא יכולה לראות את זה. ״פול ?״ היא נשמעת. אני לא עונה, אחרת השיחה הזו לא תגמר. ״אני מצטערת.״ היא אומרת ואני לא שומע אותה לאחר מכן.

אני יוצא מהמקלחת ומנגב את עצמי, מביט במראה מלאת האדים ומנקה אותה בעזרת ידי כדי לראות את עצמי.

אני מביט בעצמי דרך המראה ועוד לא מבין איך ג׳ורדן עוד לא נפלה לרגליי. כן, אפשר להבין שאני די אוהב את איך שאני נראה. למעשה, אני אוהב כל חלק וחלק בגוף שלי, באופי שלי ובחיים שלי.

אני יוצא מהמקלחת ולא טורח ללבוש שום דבר מלבד הבוקסר שלי.

כשאני עושה סיבוב קצר בבית אני מגלה שקלואי לא שם, כנראה נכנעה ויצאה לבדה.

אני מכין ביצה קשה עם סלט לארוחת בוקר ותוך כדי שאני חותך את הפטריות מחשבותיי שוב חוזרות לג׳ורדן.

מכה מתחת לחגורהWhere stories live. Discover now