מכה מתחת לחגורה

פרק 21- ההר

די - מרסדס בנד

אני מתיישב בבר, שאני כבר חצי שיכור עוד מלפני.

לא היה קשה להבחין שהברמנית כתומת השיער ניסתה לתפוס את תשומת ליבי בדרך לא מקורית במיוחד כמו לחשוף מחשוף ׳בטעות׳ או לנסות לפתות אותי עם מבטים של דוגמנית מסלול.

אבל לא, אני חושב רק על הג׳ורדן, שלא רוצה להיות שלי.

״עוד כוסית.״ הטון שלי נע בין פוקד למבקש. ״לילה קשוח ?״ היא שואלת. ״אחד מלילות קשוחים.״ אני עונה. ״עוד אחד, עליי.״ היא מוזגת לי עוד אחת נוספת.

אני שיכור, שיכור מידי. זה בסדר.

״מתי את מסיימת את המשמרת שלך ?״ אני שואל והיה קל לראות איל הפרצוף שלה כמעט ומאדים מאושר.

לאחרונה אני לקחתי לשירותים כל בחורה שהייתה נראת לי טוב בעין, כמובן שאף אחת לא מתנגדת, אף אחת היא לא כמו ג׳ורדן.

אבל מה שכן, מסיבה מסויימת אני מחפש אותה בכל אחת שאני מפשיט, לפעמים בשיער, בעיניים, ברוחב הכתפיים, בחום גוף שלא אשכח מהלילה ההוא. אבל אני מתאכזב כל פעם מחדש, היא לא דומה לאף אחת, לא מזכירה אף אחת. לחפש מישהי שתזכיר לי אותה יהיה כמו לחפש מחט בערימת שחט.

״אתה מתכוון לקחת אותי לשירותים ?״ היא שואלת בהרמת גבה. ״כן.״ אני לא מתבייש להודות, ושותה את השוט השני שמזגה לי. ״יש לי סטנדרטים.״ היא מודה. ״את לא תיכנסי לבית שלי.״ אני מגחגך בזלזול. ״ואם כבר מדברים, את צריכה לעבוד על כישורי הפלירטוט שלך.״ אני מתעצבן וקם.

אני יודע שהיא סך הכל ניסתה להיות קשה מעט ולגרום לי לרצות אותה יותר, אבל אני לא פנוי ללרצות אף אחת חוץ מג׳ורדן, ולמרות שאני יודע שאם הייתי אומר לה בפעם השניה שתבוא איתי לשירותים היא כבר לא הייתה מתנגדת.

אבל זין. אני מציע לה להצטרף לעולם המופלא שנקרא ׳פול׳

כשאני מתהלך לכיוון הרחבה המצומצמת יחסית של הבר אני מועד פתאום.

אני משתדל שלא לשתות, זה לא טוב לעבודה שלי. אבל לפעמים זה קשה לי מידי, ממש כמו עכשיו.

האלכוהול עוזר לי לא לחשוב על כל מה שאני לא רוצה לחשוב וזה מצויין. בהתחלה בכל אופן. מה שקורה אחר כך זה סיפור אחר לגמרי שלפעמים מוביל אותי לשיגעון.

עוד לא החזרתי לג׳ורדן את הטבעת, אני לא יודע מה יקרה כשאפגוש אותה. משהו חזק בי אומר לוותר ולא לנסות את מזלי יותר.