״בוקר טוב.״ ריק אומר לי בחיוך. כשאני נכנס לחדר האימונים. ״בוקר.״ אני ממלמל. ״בוא נתאמן.״ אני ניגש לעיניין.
אני קפוץ ועצבני עוד מאז היום שפגשתי את ג׳ורדן, ולא בגלל היום עצמו אלא בגלל הבשורה שקיבלתי.
אני מרגיש כאילו הדלת הזו נפתחה, הכנסתי חצי רגל ואז איזה בן זונה דחף אותי החוצה וסגר לי את הדלת בפנים.
מיותר לציין שאף אחד לא דוחף אותי החוצה, בטח שלא סוגר לי דלת הפנים.
האימון הזה בא לי בזמן המתאים, להוציא ולפרוק הכל דרך כל האגרופים שיש לי לתת, לשחרר את כל הזעם שהצטבר לי.
״מה קרה ?״ ריק שואל בכיווץ גבות. ״יותר מידי.״ אני נאנח. ״דבר.״ הוא אומר. ״אחר כך.״ אני אומר ומלביש על עצמי את כפפות האגרוף שלי. ״אני רוצה את הזירה היום.״ אני אומר. ״מישהו פה בא לפרוק אגרסיות.״ הוא אומר. ״קדימה, בוא נתחיל.״ הוא דופק את האגרופים שלו זה בזה.
אנחנו שמים את מגני הפנים. כי אחרי הכל זה לא קרב אמיתי, זה רק אימון ואין צורך להיפצע.
אני עולה לזירה אחרי שציידתי את עצמי בכפפות ובמגני שיניים ובשאר המגנים שאני צריך וריק עולה אחריי.
לא בזבזתי היום יותר מידי זמן על דיבורים או ריצות ותרגילים. יש דרך אחת לפרוק את כל העצבים והתסכול שאני נושא עליי, הדרך הזו היא האימונים על הזירה, שמבצעת את אותו תפקיד כמו בזירת קרב רק עם סיכויים הרבה יותר נמוכים לפגיעה פיזית ולנזק.
״מוכן ?״ ריק שואל. ״מוכן.״ אני אומר.
אני לא מבזבז את הזמן על להגן על עצמי תחילה, אני להוט להרביץ.
אני מכה את ריק בפניו פעם אחת, פעם שניה הוא מתחמק ונותן לי אגרוף שגורם לי לאבד את שיווי המשקל שלי לרגע קטן.
״קודם מגנים.״ הוא מזכיר לי.
אני חוזר להכות אותו, אני נותן לו שלוש מכות רצופות אבל הוא מתחיל להתחמק.
מספר האגרופים גודל וכמעט לא פגעתי בריק.
״אתה מתעייף לשווא.״ ריק מדריך אותי.
אני מתקדם אליו, מכין את עצמי לפגוע בו באגרוף חזק ואז הוא מכה את הפנים שלי בחוזקה עד שאני עף אחורה.
״הגנה פול !״ הוא צועק. ״באת להוציא עצבים או להתאגרף כמו מקצוען ?!״ ריק מתנשף ושואל בעצבים. ״להוציא עצבים.״ אני אומר בכנות ומוריד את מגן הפנים מעליי.
אני לא מושך יותר מידי זמן ומיד קם על רגליי. אני עוזב את הזירה ומתקדם לשק הכבד שתלוי בפינה.
אני מתחיל להכות אותו בחוזקה. לפרוק את כל העול והעצבים שליוו אותי בגלל האמירה הקטנה הזאת.
יש לה מישהו חדש.
״פול.״ ריק מתקדם. ״מה ?״ אני שואל, לא מוריד את עיניי מהשק לרגע וממשיך להכות אותו כמו פסיכופט. ״תפסיק.״ ריק פוקד. מיותר לציין שאני לא באמת שומע בקולו.
אני מתמשך בחוזקה בין מכה למכה ומנסה לשמור על נשימות סדירות ולגרום לראש שלי להתעסק רק בשק עכשיו.
אבל העצבים שלי הסגירו אותי שקרה משהו ששיגע וצירפו אותי וריק לא הולך לשחרר עד שאדבר איתו, אין לי לאן לברוח.
״עצור.״ הוא דוחף אותי לאחור, מרחיק אותי מהשק. ״מה יש לך ?״ הוא שואל. ״כלום.״ אני עונה וחוזר לשק.
אני מתרכז במכות, בנשימות, מנסה להתעלם מהכל אבל ללא הצלחה.
״פול.״ הוא צועק. אני נאנח בכבדות. ״מה ?״ אני שואל. ״מה נסגר איתך ?״ הוא מכווץ את גבותיו בכעס. אני רק בוהה בו מבט ארוך. ״מה ?״ הוא שואל אחרי שהוא לא מצליח לפרש אותו.
אני מתיישב על הרצפה ונשען על הקיר. ״השתגעתי, ריק.״ אני זורק את מגני הפנים מראשי. ״השתגעתי בגלל בחורה שאני בקושי מכיר.״ אני צוחק צחוק קטן שנפלט בו מן טירוף לא מוסבר.
אני שולף את מגני השיניים.
״מה קרה ?״ הוא שואל, סבלני לרגע. ״נודע לי שלשום שיש לה מישהו אחר על הכוונת.״ אני בוהה בקיר שמאחוריו. ״עשיתי שינוי כלכך גדול בכוונה שזה יגרום לה להיות איתי. תראה איפה אני עכשיו.״ אני נאנח.
ריק מגלגל את עיניו. ״מי אמר לך שזה הולך להיות פשוט ?״ משום מה הוא מתעצבן. ״אתה רגיל לקבל הכל בקלות.״ הוא קובע. ״מה אני כבר יכול לעשות ?״ אני שואל בתמיהה. ״רציתי לפוצץ אותו במכות אבל היא לא הייתה מדברת איתי אחרי זה.״ אני אומר ביאוש. ״לא. אתה יכול לגרום לה להתאהב בך, באופי שלך.״ הוא אומר בפשטות. ״כאילו שלא ניסיתי.״ אני נאנח. ״הבנת בעצמך שעשית את זה לא נכון בפעם הקודמת. תנסה אחרת.״ הוא אומר. ״ניסיתי, ועכשיו הבנתי שנבנה לה משהו עם מישהו אחר.״ אני מגחגך בעצב.
״זו הבעיה שלך.״ הוא נותן מכה קטנה לחזהי. ״בכל מה שלא קשור לאגרוף אתה מוותר בקלות.״ הוא אומר.
הפעם לא יכלתי להתווכח, זה נכון. בחיים לא נלחמתי על שום דבר כמו שנלחמתי על אגרוף, ויתרה מזאת, בחיים לא נלחמתי על משהו מלבד האגרוף. אבל זה לא נכון להגיד שוויתרתי בקלות על ג׳ורדן. ניסיתי את מזלי הרבה פעמים בחודשיים האחרונים.
״אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, הפעם נלחמתי מספיק.״ אני קם ממקומי, רוצה להמשיך להכות בשק. ״שתזדיין איתו מצידי.״ אני מכה בימנית החזקה שלי את האוויר.
ריק מרים את גבותיו בשעשוע ואני נאנח. ״זין.״ ריק צוחק בקול גדול יותר. ״זה משעשע אותך ?״ אני שואל. ״לגמרי.״ הוא עונה בסיפוק. ״מצטער להרוס לך אבל זה לא מצחיק בשום צורה.״ אני מתעצבן יותר ומכה את השק חזק יותר. ״זה מצחיק בהמון דרכים.״ הוא משלב את ידיו.
אני בוהה בו במבט ממושך. ״באיזו דרך למשל ?״ אני שואל ומכה את השק בזעם. ״אחת הדרכים היא שהקארמה סידרה את זה שמכל הבחורות שרוצות אותך והעפת כמו עלים, תקבל את זאת שלא מביטה לכיוון שלך.״ הוא פולט חיוך מתגרה
״קארמה הכלבה.״ אני אומר, מכה את השק בחוזקה.
YOU ARE READING
מכה מתחת לחגורה
Romanceפול פארקר, מתאגרף מחוזר ומצליח שמכיר את החיים על הצד הטוב ביותר שלהם נפגש במקריות מוחלטת עם ג׳ורדן, בחורה אנונימית שמטלטלת את חייו. מהר מאוד הוא מוכן לעשות מעבר למצופה כדי שתקח חלק במציאות שלו. אבל זה לא כלכך פשוט. דרכו מלאה בכשלונות, טעויות, תהי...
