פרק 28 - אני מאושר

1.4K 140 33
                                    

אני יוצא מהאימון עם ריק מלא באנרגיות.

זה היה אחד האימונים הטובים ביותר שהיו לי, ג׳ורדן הכניסה לי אנדרנלין לגוף בצורה שאני לא יכול להסביר.

אמנם חשבתי עליה במשך רוב האימון אבל עם זאת הייתי מפוקס, מדויק וממוקד בידיוק כמו תמיד, אפילו קצת יותר מתמיד.

אני מותש ואני כמעט ולא מרגיש את הרגליים, אבל אני להוט לנסוע לבר שהיא עובדת בו ולראות אותה שוב פעם היום.

כמובן שאני לא אוכל לנסוע אליה עם כמויות הזיעה האלה, ולמען האמת, אני לא יכול לנסוע בכלל. הרכב שלי עדיין עומד אי שם מחוץ למועדון שיצאתי אליו אתמול וריק הוא זה שצריך לקחת אותי לאסוף את הרכב.

אז בנתיים אני מוצא את עצמי יושב ברכב של ריק, כשריק עצמו נוהג באותה דרך למועדון.

״הקרב מול אנטון מתקרב, פול.״ הוא אומר. ״אנחנו צריכים להעלות הילוך.״ הוא מוסיף לאחר מכן.

כן, זה נכון. זה לא קרב שאני אוכל להשאר אדיש אליו ולהתאמן כרגיל. אני צריך למתוח את עצמי עד קצה גבול היכולת שלי, יותר מבדרך כלל.

לכן האימונים שלי מתארכים בהדרגה, מתקשחים בהדרגה, פחות הפסקות בין תרגילים, אבל כמובן, הכל בהדרגה.

״אין בעיה.״ אני אומר. ״היית טוב היום, כל הכבוד לך.״ הוא אומר.

האמת שגם ריק הופתע, הופתע מאוד. היום היו לי אנרגיות ואנדרנלין ברמות של האימונים הראשונים שלי. כמובן שתמיד יש לי אנדרנלין ואהבה לאימונים, לקרבות בעיקר. אבל אי אפשר להתכחש לזה שההתחלה היא המתוקה ביותר, והיום התנהלתי כמו בהתחלה פחות או יותר.

אני רק מחייך לו מן חיוך מוקיר תודה והוא מחזיר את פניו לכביש. ״יש לה השפעה עליך, מה ?״ ריק אומר, למרות נימת השאלה הוא נשמע די בטוח בעצמו. ״למי ?״ אני שואל לרגע, הוא רק מסתכל עליי ומרים גבות. ״לג׳ורדן ?״ אני מוודא. ״לג׳ורדן.״ הוא מאשר. ״קצת, כן.״ אני מחייך לעצמי. ״אתם ביחד עכשיו ?״ הוא שואל.

השאלה הזו מעלה לי חיוך רחב, מאין מחשבה כזאת שאולי זו באמת אופציה שנהיה ביחד וזה כבר לא דימיון מופרך ומצב חסר סיכוי.

״לא.״ אני אומר.

הרי הוא סבל את כל החפירות ואת ההתקפים המוגזמים שלי שמשתווים לבחורה כל הזמן הזה, אז אם יקרה דבר כזה הוא יתרגש בשבילי כמעט כאילו הוא אני, הוא ליווה אותי בכל חלק שעברתי איתה מאז ההכרות שלי עם האישה הזו.

״איך הגעת לבית שלה בכלל ?״ הוא שואל, זה תחילתו של סיפור מופלא.

אני מתחיל לספר לו שיצאתי להשתכר, למרות שאסור לי. על זה שפגשתי אותה במועדון, אני לא יודע מה הסיבה שהיא בחרה לדאוג לי פתאום אבל אני מספר לו את הסיבה שהיא אומרת, ׳הרגשתי חייבת לך׳. אני מספר לו שהגעתי לבית שלה, וגיליתי סיפור משפחתי עצוב, כישרון ציור ענק, ובחורה יותר מדהימה ממה שחשבתי.

מכה מתחת לחגורהNơi câu chuyện tồn tại. Hãy khám phá bây giờ