פרק 18- זה הכל עיניין של תזמון

1.5K 141 27
                                    

אני שם כוס מים על השולחן של הסלון, לצידו כדור לכאב ראש. היא תקום עם האנגאובר, זה די ברור לי.

השינה הזאת איתה הייתה לגמרי חלום, חלום מתוק כל כך.

מידי פעם התעוררתי לכמה שניות, הסנפתי את העורף שלה כדי להבין שוב ושוב שזה לא חלום, היא פה, היא לידי - גם אם עקב שיברון לב שמישהו אחר גרם.

אולי עכשיו היא תיתן לי הזדמנות, אני אעשה את זה לאט הפעם, צעד אחרי צעד.

אני שותה את הקפה שלי, צופה בה ישנה, אני יכול לשבת ככה שעות ולעולם לא ימאס לי.

אני הולך להכין לעצמי ארוחת בוקר. אני חותך סלט, ומכין ביצת עין עם שתי ביצים.

אני שומע רעשים מכיוון הספה ואני מבין שג׳ורדן התעוררה.

״בוקר טוב.״ אני אומר. ״מה אני עושה פה ?״ היא שואלת בלחץ וקמה ממקומה.

וואו, היא לא זוכרת כלום. היא הייתה ממש שיכורה.

״קחי את הכדור.״ אני מצביע על השולחן ואומר זאת בידיעה שהראש שלה העלך לכאוב.

״עד איפה את זוכרת ?״ אני שואל ושם את ביצת העין בשולחן ומתקדם אליה. ״אני לא זוכרת.״ היא אומרת.

״שאספר לך מה קרה ?״ אני שואל. ״כן.״ היא מביטה בי, המבט שלה לא בטוח.

אני מתחיל לגעת בפרטים ולהסביר שהייתי עם בחורה במועדון ונפגשנו שם, מספר לה עד כמה שיכורה היא הייתה אז הצעתי לקחת אותך אליי,  אני מגיע לקטע בו היא מספרת לי את כל הסיפור עם שון, ניסיתי להרגיע אותה כמה שיכלתי.

״כשהגענו לכאן אפשר לומר שניסית את מזלך איתי אבל אז הלכתי לישון בסלון ואת בחדר שלי, אבל באמצע הלילה הצטרפת אליי.״ אני מספר בקצרה ונאנח. ״והנה אנחנו כאן.״ אני אומר.

״שכבנו ?״ היא שואלת כמעט בהיסטריה. ״לא.״ אני מרגיע אותה. ״התנשקנו ?״ היא מוודאת. ״רק ישנו ביחד.״ אני כמעט לא מצליח להסתיר את החיוך. ״זה כל כך מביך.״ היא מסתירה את פניה. ״זה מביך אותך ?״ אני אומר בכנות. ״באמת התחלתי איתך ?״ היא שואלת. ״כן.״ אני אומר. ״מה אמרתי ?״ היא שואלת.

״התחלת להחמיא לי על המראה שלי, ניסית לנשק אותי.״ אני נותן לה דוגמאות קטנות. ״ולמה לא התנשקנו ?״ היא שואלת, לא ציפיתי לשאלה כזאת. ״כי ידעתי שתצטערי על זה.״ אני מסביר.

״איזו הקלה.״ היא עוצמת עיניים. ״הקלה ? השפתיים שלי מגעילות אותך עכשיו ? אתמול לא הפסקת להסתכל עליהן.״ אני אומר. ״אתה מתכוון להביך אותי עוד יותר או מה ?״ היא שואלת. ״מצטער.״ אני מרים את ידיי לגובה כחף מפשע.

״איך ישנת ?״ אני שואל. ״טוב.״ היא אומרת. ״ישנת כמו תינוק קטן.״ אני אומר. ״את רוצה לשתות משהו ? לאכול ?״ אני מוסיף. ״לא, לא. אני אלך.״ היא קמה ממקומה, היא עדיין לא יציבה. אני מתקדם במהירות לתפוס אותה והיא כמעט נרתעת מהמגע שלי.

מכה מתחת לחגורהWhere stories live. Discover now